משהו מתוחכם

יש משהו בימי שבת האלה עם המשפחה.
אני נמצאת בחדר , לבד עם הלפטופ והדלת סגורה.
ואני שומעת מבחוץ את אמא צוחקת בקול רם , את שירי מדברת בפלאפון,
את גאיה בוכה , את הטלויזיה , מריחה את האוכל שמתבשל , מדמיינת מה הכינו.
אני נמצאת בחדר , לבד עם הלפטופ והדלת סגורה.
ואני יודעת שאני לא בודדה.
כי יש לי משפחה , נכון לא הכי רגילה ונורמלית בעולם , אבל איזה משפחה היא כן נורמלית?

ושבת הבאה , אני אשב בחדר אחר , על מיטה אחרת עם דלת אחרת סגורה בבית אחר.

ואדע שאני עדיין בבית , פשוט בבית אחר. עם הורה אחר כל פעם.

אני כל כך אוהבת את ההורים שלי והמשפחה שלי.
לא הייתי מחליפה את הימי שבת האלה בעד כלום.

אלה הזכרונות שלי.