לפני 4 שנים (כימעט) אין אחד שלא התערב לי בחיים , כולם פתאום הרגישו הכי חכמים בעולם וייעצו לי .

אף אחד לא רצה שאני אהיה איתו , וכמובן דאגו להזכיר לי בכול דקה "את בטוחה שהוא בכלל אוהב אותך " ? "את בטוחה שהוא לא מנצל אותך "? 

"אני לא חושב שזה נכון שאתם ביחד " וכמובן גם ניסו להפריד בינינו פה ושם ...

היה לי אכפת ממה שאומרים , ואני לא יכולה להגיד שזה לא הוריד לי את הבטחון , ושזה לא גרם לי לחשוש

אבל הם היו רק אנשים שלא באמת יידעו מה קורה בינינו , היחידים שיידעו מה קורה בינינו זה אני והוא .

אני תמיד ידעתי עמוק בלב עד כמה אני חשובה לו , ראיתי איך הוא רץ תמיד ודואג לי , מחבק אותי , תומך בי ומנסה לתקן את המצב .

אז כול השאר?  יפה שדיברתם , שהפצתם שמועות , שאמרתם את דעתכם , שייעצתם אבל אתם אף פעם לא הייתם פה בשבילי כמו שהוא היה.

אני שמחה שלא הקשבתי לכול אותם האנשים , אני שמחה שבחרתי להקשיב ללב שלי כי הוא זה שצדק, בזכות שהקשבתי לעצמי ונלחמתי על זה ולא ברחתי , אני והוא עד היום ביחד , כימעט 4 שנים של אהבה אינסופית.

מצאתי את החצי השני שלי ועכשיו אחרי כול ה4 שנים האלה פתאום אנשים כבר לא באים אליי ומנסים להרוס אלא שואלים איך ? איך יש בינכם אהבה כזאת חזקה ? איך עושים את זה ? איך מצליחים בזה ? מבקשים עצות , וגם לא פעם שמעתי שאמרו שאנחנו זה הדוגמא הכי טובה לאהבה אמיתית.

אני לא אגיד שזה 4 שנים מושלמות בלי קשיים , כמובן שיש קשיים, רגעי משבר , מחשבות ,שאלות ,אבל ככה זה בחיים ... אין דבר כזה שהכול מושלם.

אז אני שמחה שהקשבתי רק לעצמי באותה תקופה זה מה שגרם לי להיות מאושרת שלא וויתרתי על האהבה האמיתית שלי.