המשקפיים מתעופפים ונתקלים במדרכה. האופניים מתעופפות לאיזה צד של הכביש. היד מלאה בדם.

ואין לך מושג איך הגעת למצב הזה.

אתה מנסה להיזכר, נסעתי על צ'לנוב והכל היה בסדר. ואז לרגע הכל ניהיה שקט, אני זוכר שראיתי את המדרכה ממש מקרוב. בחור הושיט לי יד, צעק עלי כל מני דברים, אמר לי לשבת להירגע. אני מסתכל על האופניים, הארגז התפרק. אני רואה שהמטרייה נכנסה לגלגל הקדמי ויצרה אפקט של ברקס קדמי.

יכול להיות שהתהפכתי 180 מעלות באמצע צ'לנוב עכשיו? אני זוכר שבחור שעזר לי אמר משהו... יכול להיות שמשאית של קוקה קולה כמעט דרסה אותי? לאט לאט דברים מתחילים להסתדר. היד עודנה שותת דם, אבל אני מסתכל על הצד החיובי, מזל שקניתי ערכת עזרה ראשונה לשירות.

אני מחליט לסיים את הרחוב בפידול איטי. הארגז אצלי ביד. עולה במדרגות לאט. עדיין לא מבין. אחת הרכזות מתנדבת לעזור לי לחבוש את היד.

קארמה? סימן? פאק איט.

אני רק מקווה שקיבלתי איזו מכה בראש שתסדר כמה דברים, זה הכל...