תמיד בחושך מגיעים הרעיונות הגדולים. אלה שאתה אף פעם לא יכול לעלות עליהם באור. בחושך, עולות גם כל הסיבות שבגללן אתה לוזר. בגללן אתה לא מצליח. אם יהיה לך רק דבר אחד ממה שאין לך היום - אתה קורע את העולם.
זה קרה לי בלילה שבין שלשום לאתמול (רביעי לחמישי). עלו לי הרבה רעיונות. לסיפורים, לתיאטרון, לקולנוע. ואז קול קטן אחר קפץ ואמר - אבל את לא עושה כלום למען זה. יש לך חברה שמתכוננת לאודישן שלה לבית ספר למשחק שיערך עוד שלוש שנים, ואולי יותר, ואני, שיש לי אודישן בעוד שבועיים אפילו לא יודעת מה אני עושה.
אחרי מאבקים קשים עם עצמי בשנה האחרונה הבנתי מהם הדברים שאני צריכה כדי להצליח:
להיות פרודוקטיבית, לא עצלנית
לא לדחות דברים
להיות עם משמעת עצמית
אחלה. יופי וסבבה. איך אני עושה את זה עכשיו??
אמא אמרה לעושת רשימה ולעבוד לפיה.
אבא אמר לא לקום מהכיסא עד שאני מסיימת לעשות את כל מה שאני צריכה.
חברה שלי אמרה לעשות משהו, וככה להמשיך, עד שאני עושה יותר ויותר דברים.
חברה אחרת אמרה לעשות רק את מה שאני אוהבת.
חבר אחר אמר לעשות את כל מה שאני יכולה היום ולא לדחות, כי אז אני לחוצה ואני לא יכולה לדבר איתו בטלפון.
חבר אחר אמר לי לזרום עם זה, לא יקרה כלום אם אני לא אעשה שני תרגילים במתמטיקה או שאגיע לא מוכנה למבחן בערבית.
אבל זה כן נורא, כי האנשים מסביבי לוקחים את זה קשה. אם זה היה תלוי בי, הייתי לומדת רק מה שאני אוהבת. מצד שני, זה לא טוב, כי אז אני לא נחשפת לדברים אחרים, דבר שהופך אותי לאדם רדוד ומשעמם שאין לו דעה, או שהדעה שלו לא מבוססת.
לכן, החלטתי לקחת כמה החלטות בקשר לחיים שלי:
כל יום ללמוד משהו חדש.
למצות את המיטב מכל יום, שלא יהיה יום מבוזבז.
להשקיע במה שאני אוהבת - לעשות משהו שאני אוהבת פעם ביום.
מצד שני, אני גם אוהבת לבזבז את הזמן - אז לא להשקיע בזה.
לעשות רשימה כמו שאמא אמרה, ולעמוד מאחוריה.
בעיקרון, חשבתי ליישם את המשימות האלה ככה:
כל שבוע לעדכן פה, או דבריםפ חשדי שאני כותבת או דברים חדשים שאני לומדת (אני ממש מקווה שזה יצא לפועל)
לא לבזבז זמן (מקורי, אה?)
לנגן שעה ביום
לקרוא/לעשות תיאטרון כל יום.
לעשות רשימה שבועית, ולפני שאני הולכת לישון - רשימה יומית ליום המחרת, מפרטת בדיוק מה אני עושה בכל שלב ביום.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: