המסע של נועה ^סיפור בהמשכים^

מקווה שתהנו מהפרק הראשון :)

עיני נפתחו לרווחה כשלידי הכלב שלי, סנופי, מלקק לי את הלחי. אני לא יודעת למה קראנו לו כך. השם המתאים לו זה סנופי. סנופי הוא כלב פרוותי ונעים, לסנופי יש פוני קטן ומנופח שמסתיר לו את עיניו העגולות הגדולות והשחורות.
ליטפתי את פרוותו הבהירה, שגרמה לי להרגיש טוב יותר.
"טוב אולי לא יהיה כזה נורא למרות הכל.." חייכתי אל סנופי ובתמורה קיבלתי ליקוק דביק שהוא הדביק לי על הלחי.

או, כן, שחכתי לתאר את עצמי. טוב, אז יש לי שיער שחור ועיניים כחולות בהירות. אני בדרך כלל לובשת מכנסי ג'ינס צמודים וטוניקות, ומורחת על שפתי ליפגלוס אדמדם. יש לי נקודת חן על לחי שמאל וצבע עורי הוא לבן. אני די נמוכה ביחסית לשאר השכבה. אני בת ארבע עשרה ושמי הוא נועה.
יש לי שני חברים טובים, שירן ורובי. הם לא רק חברים טובים שלי, הם החברים היחידים שלי.
שירן היא גבוהה ובעלת שיער כהה, במקור, השנה היא צובעת לבלונדיני כל חודש בערך. יש לה עיניים חומות, וחיוך מתוק שמוסתר באודם. שירן בדרך כלל לובשת שמלות כחולות וכהות.
רובי הוא ממוצע ובעל שיער שחור, כמוני, מתולתל לצורת אפרו נמוכה. לרובי עיניים כחולות והוא לובש ביומיום בגדים שחורים וכחולים. או וכמעט שכחתי, הוא אוהב בנים.

התיישבתי על מיטתי והכנסתי את רגלי לנעלי הבית הורדרדות שלי, והלכתי למטבח לחמם מים בקומקום ובינתיים הלכתי לחדר האמבט וצחצחתי את שיניי.
כשהגעתי היה מוכן תה על השיש, ליד הקומקום. ולפתע אמא הופיעה. לבושה בחלוק מקלחת מצווארה עד רגליה.
"בוקר טוב." היא אמרה בטון שמח.
"בוקר מצוין." עניתי בקולי הצרוד של הבוקר.
"נו? את מתרגשת לקראת היום הראשון לכיתה ט'?"
"לא."
"למה לא?"
"'למה לא?'? כי זה כמו כל שנה רק יותר גדולה, הכיתה."
"לא נכון. כיתה ט' זו הכיתה האחרונה שאין בה בגרויות."
"זו לא כיתה י'?"
"לא. טוב מספיק להתברבר! עוד מעט שבע ואת עוד לא לבושה."
"האוטובוס מגיע רק בעשרים לשמונה."
"וזה עוד חמישים ושלוש דקות! להתארגן!"
"אבל זה כמעט שעה!" נאנחתי.
"ושעה זה לא מספיק!"
"למה?"
"היום אבא לא בבית ואת צריכה לצאת עם סנופי."
"מה?!"
"כן, כן אנחנו חושבים שאת צריכה להתחיל לצאת איתו. בכל זאת, זה הכלב שלך."
"אז למה לא אמרת את זה קודם?!"
"מה זה משנה? תתחילי להתארגן."
"אוף.."

לאחר שיצאתי עם סנופי עליתי לאוטובוס.
היו המון ילדים, חדשים, ישנים, מחייכים אלי. אך אני חיפשתי את  שירן ואת רובי. אך הם לא הופיעו.
שלחתי לשירן מסרון, ששכנה של רובי, "מה קורה? עוד שנייה האוטובוס אצלכם!" אחרי כמה שניות נשמע צלצול בנייד שלי. "האח הגדול של רובי מסיע אותנו. יש לו מכונית חדשה :)" גלגלתי את עיני. "לא הזמנתם אותי?! :(" שלחתי לרובי.
 "למה? :"0
"זה לא ברור? לנסוע במכונית של אח שלך."
"מה? אה, שירן גילתה לך."
"כן!"
"טוב, חשבנו שיותר קצר לך מהאוטובוס.."
"אויש. אל תסתלבט עליי.."
"טוב, אפשר להגיד ששכחתי.."
"טוב אבל אתם עדיין שומרים לי מקום בשולחן שלכם."
"ברור."

הגעתי לקפיטריה. איתרתי את חברי יושבים- כרגיל- לבד.
הגעתי אליהם,  "נו," חייכתי, "אז מה קורה?"
"חיים.."
"טוב.. איך היה בחופש?"
"כרגיל."
"מה קרה? לא התגעגעתם?" העצבתי את פני.
"לא. אנחנו רק.. איך לנסח את זה בעדינות?" ענה רובי.
"התגעגענו בטירוף!" קטעה אותו שירן וקפצה עלי עם חיבוק גדול.
"כן," רובי שינה את ההבעה שלו מ'חושב' ל'שמח' "מה שהיא אמרה."
אני, רובי ושירן לא נפגשנו כל החופש! אני הייתי בספרד, רובי עשה מחנה קיץ, ושירן נשארה לבד בבית, בבריכה החפורה החדשה שלה.
"וואו! ממש התגעגעתי אליך רובי!" אמרתי בחיוך מאושר.
"כן," המשיכה אותי שירן. "איך היה במחנה?"
"את שואלת אותי איך היה במחנה?"
"כן." ענתה כאילו זה מובן.
שנינו הבטנו בה במבט של 'איוש תפסיקי לשחק אותה סתומה' ואז עזבתי את המבט הזה. "עזבי, איך היה לבלות בבריכה שלך?!"
"היה מדהים!"
"גם לי היה מדהים במחנה, ואת, נועה? איך היה במקסיקו?"
"זה ספרד, טיפש. היה נהדר!"
"טוב היום אתה אצלי בשלוש בדיוק!" פנתה שירן לרובי.
"היי, מה זאת אומרת 'אתה'?"
"מה? אתה רוצה שאני אקרא לך כ'את'?" גיחחה.
"חהחהחה," עשה בצחוק. "לא, מה עם נועה?"
"אה," ענתה בחיוך. "נועה באה אלי אחרי שנגמר יום הלימודים."
שלושתנו צחקנו.

רובי הגיע בשלוש ועשרה, ואיתו כדור, מזרן, אבוב, וכמה מצופים.
"למה המצופים? אתה לא יודע לשחות?" גיחחה שירן.
"לא, זה בשביל נועה." ענה "שכחת שהיא לא יודעת לשחות?" הוסיף בלחש.
"על מה אתה מדבר?! אני יודעת ועוד איך!" התערבתי.
"אבל שנה שעברה בבריכה העירונית..."
"כמעט טבעתי... בסדר, אבל למדתי לשחות!"
"וגם מה זה כל הציוד הזה? אתה לא הולך לים!" הוסיפה שירן.
"שמעתי שהבריכה ענקית.."
"טוב אז אתה צודק!" ענינו שתינו.

נכנסנו לחצר הענקית, ופשטנו את השמלות, ורובי את החולצה.
מאחורי השמלה הוורודה של שירן הסתתר בגד ים ביקיני סגלגל עם נקודות ורודות.
מאחורי השמלה הירוקה שהשאילה לי שירן  הסתתר בגד ים גיטרה, שמלפנים נראה כמו בגד ים שלם ומאחור נראה להפך, מפוספס.
הבגד ים של רובי היה מכנס אדום הצבע האהוב עליו, עם פסים שחורים.
רצנו לבריכה כשאנחנו מחזיקים ידיים וקפצנו.

אני יודעת שההקדמה הייתה מוזרה, אבל ככה אני כותבת הקדמות. תתמודדו. אני מוזרה.

ובטח שמתם לב ששיניתי את העיצוב, כי אני חושבת שזה יותר מתאים..

טוב תגיבו! ואני מקווה שנהנתם :I