כן, המקום הזה כבר לא פעיל
אין לי באמת בלוג, אבל אני חייב לפרוק
זה היה יום רגיל
לא ישנתי בלילה
ואפילו כוס הקפה השחור הענקית ששתיתי לא הצליחה להעיר אותי
יצאתי להפסקת הצהריים וראיתי שיחה שלא נענתה
"איך אתה?"
"מה?"
"אתה בסדר?"
"למה?"
"אני לא מאמינה... אני לא רוצה להיות הראשונה שמספרת לך!..."
"מה קרה?"
"אתה יושב?"
היא אמרה לי
לא האמנתי
היא אמרה לי להסתכל בוואצאפ
בכיתי
התקשרתי למפקד שלי
אישר לי לצאת הביתה
כל הדרך הביתה בכיתי באוטובוס
התקשרתי לעוד חברים
שיבואו
ב16:15
להלוויה
חבר היה אמור לאסוף אותי מעזריאלי
הוא איחר
אקסית שלי שגם הייתה חברה שלה הגיעה
היא נסעה על האוטובוס כי לא היה לו מקום
הוא התקשר ואמר שיאחר
עלינו על אוטובוס
הגענו 10 דקות לפני תחילת ההלוויה
אקסית שלי התבלבלה בתחנה והגיעה רק בוחצי
חיכינו לה
לא רציתי להגיע לבית העלמין
זה לא קורה
הגענו לבית העלמין
אין אף אחד
אולי עבדו עליי
"הנה הם שם" החבר צעק
הלכנו לשם
כולם היו שבורים
בת דודה שלה הסתכלה עליי בעיניים דומעות
ואנחנו עומדים שם
כשאבא שלה קורא קדיש
חבר שלה בוכה בצד
הלכתי להרגיע אותו
ולא שמתי לב איך שהדמעות יורדות
קברו אותה
בכינו
שמנו אבנים
בכינו
איך היא יכלה?
למה לה להתאבד?
מה היה לה רע בחיים?
אף אחד לא ידע
כולם יצאו
הלכתי לנחם את אבא שלה
"אתה היית כמו אח בשבילה, ככה היא תמיד אמרה"
הוא חיבק אותי
ואז חזרתי לקבר שלה
רציתי להגיד לה מילים אחרונות
לגומחת האדמה הזו שעליה היה שמה
וזה בכלל לא השם שלה
אף אחד לא קרא לה ככה
היה לה כינוי משלה
וחבר שלה פשוט בהה בקבר ובכה
אבא שלה הגיע
פשוט אמר לה מילים אחרונות
הזכיר את כל הזמנים
ולא יכלתי
פשוט התרחקתי
ואחר כך רציתי להגיד לה את הדברים שלי
באמת
איך שאני מתגעגע
למה היא עשתה את זה?
שהיא מפגרת
שהפעם אי אפשר לפתור את זה בלשבת על קפה ולדבר
הפעם אי אפשר
ולמה לעזאזל היא עשתה את זה?
ופשוט לא יכלתי
רציתי לצרוח עליה כל כך חזק שהיא תצא מהקבר ותצעק עליי חזרה
אבל פשוט הלכתי
לא יכלתי.
אחרי זה הלכנו לאכול
כל החברים
התעודדנו מעט
ואז הלכנו למשפחה שלה
אין דבר כואב מלראות סבא בוכה על קברה של ביתו בעוד האב מדבר עליה
דיברנו עם המשפחה
על כל הרגעים
הבטחתי ללכת לנגן ביום שני בעלייה לקבר
אני אחתום חופש
לא איכפת לי
וכולם שואלים אותי
כנראה כי פרסמתי לה הודעה על הוואל של הפייסבוק מה קרה
זה שובר אותי
אבל הרגשתי שהייתי חייב
כי שם זה נשאר
כי אין יותר מי שיפרסם שירים ויעלה תמונות
אין
אין אף אחד
והייתי מצפה שהדמעות יאזלו מהעיניים
שהן יתייבשו כבר
אבל הן לא
ורק רציתי שתדעי
שתמיד אזכור אותך
לא סתם כידידה
אלא כאחות
כחלק מתמקופה
כתקופה בפני עצמך
RIP
כינוי:
נסיך לב
בבלוג זה
בכל הבלוגים
