פשוט מעצבן אותי שאפילו כשיש לי הזדמנות לשינוי, אני מתה מפחד. שינוי קטן, לא כל כך משמעותי, אבל בטווח הרחוק הוא יכול לעזור לי להתמודד עם דברים טוב יותר. אבל לא, אני אפחד ואחשוב יותר מידי ואשתגע עם עצמי (ואז בדרך אשגע כמה חברים, כי איך לא).. כל פעם משנה את דעתי וזה לא נגמר.
ועד שאני מחליטה לפחד קצת פחות, ולנסות, הטיימינג נהיה גרוע. הורס הכל. ואני עוזרת לו להרוס הכל.
נו מה ציפית אחרי שחיכית כל כך הרבה? וכבר אמרתי לעצמי וידעתי מראש, ברגע שאני אתחיל לחשוב יותר מידי דברים יעלמו, יעברו, ייגמרו.
אבל פעם אחר פעם אני אמשיך לחשוב יותר מידי ולחפש סיבות למה כן או למה לא ומה עם זה וזה...
למה אומרים שאנשים לומדים מטעויות? זה סתם שקר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
