wonderland

ימי זיכרון תמיד קרים,

זימי זיכרון תמיד יש רוח, רוח חזקה, אבל שקטה,

כשנשמעת הצפירה היא גוברת

ונושפת לי בשיער,

האוח הזאת היא הנשמות של הנופלים,

הם מסתובבים בין טקסים ומתבוננים,

ובזמן הצפירה הם מסתובבים במעגלים ועושים רוח,

בשביל שנדע שהם שם, בשביל הקור הצורם.

אולי הם נמצאים כאן כל הזמן?

אולי רק כשיש שקט הם מושכים צומת לב?

עצם המחשבה על התיאוריה הזאת גורמת לי לשנוא ימים קרים.

אני היחידה ששמה לב לרוח הצורמת.

אני היחידה שהרוח הקרירה עם נשמות הנופלים מזעזעת אותה.

לזכר הנופלים ביום הזיכרון הבא תשימו לב לרוח, רק תמשימו לב....