wonderland

בשבילכן "הגבעה" היא שכונה קטנה ועלובה שישי בה הרבה "בנים פוטנצילים" בשבילכן, 

בשבילי "הגבעה" זה הבית שלי, אני גרה שם מאז שאני זוכרת את עצמי, אני מכירה את "הבנים הפוטנצים" שלכן

מאז שידעתי ללכת, וגם את ההורים והמשפחות של רובן.

גיליתם את "הגבעה" לפני כמה חודשים, ומאז כל מה שאתן מתעסקות בו זה "הגבעה". ואני כבר לא מדברת על הבנים.

אתן כל הזמן שם, ואם אתן לא שם, אתן בעיר. "ומי בא לעיר?" "כל הגבעה" ומה איתי? זוכרות אותי? זוכרות שאני גרה כאן ליד?

זוכרות שאף פעם לא הייתן אצלי? כי "הגבעה זה חור. ועכשיו? כשיש בנים בגבעה, אתן רצות כמו מסכנות, פתאום הגבעה היא כבר לא חור.

ואת? את גרמת לי לכעוס, את אפילו לא מתארת לעצמך כמה, אף פעם לא הייתי אצלי, את מכירה אותי שנתיים ואף פעם לא היית אצלי,

ואז אני מגלה שהיית כאן, ממש מתחת לבית שלי ואפילו לא ,התקשרת, וזה עוד ההתחלה, אחרי זה את שולחת לי את ההודעה הכי חצופה שבנאדם במצב שלך יכול לשלוח: "זה יפה שאני כל היום ב"גבעה" ואפילו לא אמרת לי שלום?" כשקראתי את ההודעה הזאת התמלא בי כעס. 

ההודעה הזאת גורמת לי להיות עצבנית עד עכשיו. בדרך כלל אני לא טובה בלענות משפטים שנונים לאנשים. 

"זה יפה להיות יום שלם בגבעה ואפילו לא להגיד לי?" עניתי לך ואני קצת מצטערת שלא כתבתי לך הודעה ארוכה ועוקצנית,

משהו על העובדה שיש עוד דרכים לצאת על ידי חובה. לא ידעת מה לענות לי, אני דיי בטוחה שאת חושבת שההודעה ששלחתי היתה בקטע קליל ונחמד, אבל היא כרוכה בכעס טהור.

ואת? את החברה הכי טובה שאני יכולה לבקש, אבל אני כבר לא יכולה לספור את מספר הפעמים שהזמנתי אותך לישון אצלי, ואז כשאת קצת עייפה מדי ואין לך איפה לישון, רק אז את מסכימה לבוא אליי.

ואת? את כאן כל שבוע, וכולן יודעות מזה חוץ ממני, את כאן כל שבוע והפעם היחידה שיזמת איתי שיחה על  זה היתה כששאלת אותי עם אני יכולה להביא לך טרמפ לבית ספר.

ואת? אני יודעת שאת לא הכי רצויה כאן ב"גבעה" אבל אני לא הורסת לך את האשלייה, אני נותנת להרגיש יותר טוב עם עצמך כי אני יודעת שאת צריכה את זה, אני נותנת לך לדרוך עליי ולזרוק לי הערות מתנשאות רק בשביל שתרגישי טוב עם עצמך.

אז זהו, זאת הסיבה שאתן מוציאות אותי מדעתי. אני מתנהגת בקלות לגבי כל העניין הזה, אבל אני מתפוצצת מבפנים.

אם אחת הבנות קוראת את זה, לא התכוונתי להיות כל כך בוטה, אני אוהבת אותכן המון ואני לא יודעת מה הייתי עושה בלעדיכן, 

אבל אתן באמת מוציאות אותי מדעתי בקטע הזה,

לפעמים אני מרגישה שגם עם אני יעלם לא תשימו לב.