פרק שתים,תהנו.
***********
הגענו לבית רועש במיוחד, "הגענו למסיבה" אור אמרה וחייכה לעברי. החזרתי לה חיוך, ונכנסנו לבית הרועש במיוחד. (לטעמי, יותר מדי רועש).
בבית ביו לפחות חמישים נערים, חלקם בגילנו, וחלקם לא. בצד הסלון (ככה זה לפחות היה נראה) היה שולחן עם שתייה וחטיפים.
מוסיקה בווליום גבוהה התנגנה, ושמתי לב שהשיר האהוב עלי, מתנגן.
אחזתי בידה של אור ולקחתי אותה לרקוד. רקדנו כמו מטורפות, ונהנתי, זה היה שחרור עצום עבורי, את כל הלחץ, והתסכולים, לרגע אחד, בחופש הזה, באמת נהנתי!.
אחרי שרקדנו ארבעים דקות בערך, התיישבתי, ואור הלכה להביא לנו משהו לשתות. אני ביקשתי קולה, והיא רצתה בירה.
היא חזרה עם הקולה ועם הבירה. "אור, אני הולכת לשירותים". אמרתי.
עליתי במדרגות ופתחתי את הדלת. מסתבר שאלה לא היו השירותים, כי ראיתי שני נערים, נער ונערה, אמ... איך להסביר את זה? כן, שוכבים.
הנער והנערה הסתובבו והסתכלו עלי . ורק אז, שמתי לב , זה היה אוראל. אוראל הוא האקס שבגד בי, ושלא תבינו לא נכון, הוא ניסה להצטער, ניסה הרבה להצטער. "ליאן" הוא לחש את שמי "אני מצטערת, חשבתי שזה השירותים" אמרתי וסגרתי את הדלת.
באותו הרגע, הדמעות התחילו לפרוץ, אחת אחרי השניה. ידעתי שאין לי עם מי לדבר, אור בטח כבר שיכורה, ועוד לא ראיתי את מאור ואופיר.
ירדתי במדרגות, בחזרה למסיבה הרועשת. "היי, את בסדר?" שמעתי קול מאחוריי. הסתובבתי וגיליתי נער בן גילי, בערך , שיער שחור, עיניים כחולות, שזוף, ושרירי. "כן, אני בסדר" חייכתי אליו ויצאתי מהבית הרועש. התחלתי לצעוד לעבר הבית, יודעת שההליכה תהיה בסביבות החצי שעה. התחלתי ללכת, לא שמה לב לנער שמתקדם לצידי. "היי" שמעתי קול קורא מצד ימין שלי. סובבתי את הראש וראיתי את הנער מהמסיבה. "היי" חייכתי והסתכלתי עליו. "למה את בוכה?" הוא שאל אותי "אני לא בוכה" אמרתי , יודעת שהוא רואה שאני משקרת. "טוב" הוא הניח לי. "אני ליאן" אמרתי וחייכתי לעברו. "אני איתי, באיזו כיתה את?" הוא חייך אלי חיוך מסנוור. "אני כיתה י, ואני בת שש עשרה."
חייכתי לו בחזרה, חיוך דיי מוזר. "ואתה?" שאלתי. "כיתה י'א " הוא חייך שוב, ואני הסתנוורתי שוב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
