פרק 9 -
"אנה!" אמרה אשלי והתקדמה לעבר אנה.
"מה קרה?" שאלה אשלי בלחץ. כל המבטים הופנו אל אשלי ואל אנה.
לא היה אכפת לאשלי שכולם נועצים בה מבטים, לא היה אכפת לה שהיא מפספסת ומפסיקה הופעה של הלהקה האהובה עליה, היה אכפת לה רק מאנה, שבכתה בשקט.
אשלי תפסה בידה של אנה ולקחה אותה לשירותים, מבטו של לואיס עוקב אחריהן.
אשלי שטפה לאנה את הפנים ואמרה, "אנה, דברי איתי, מה קרה?" אנה הנהנה בשקט והחלה מספרת,
"היה נער אחד, שרצה שאני אבוא איתו כדי להדריך אותו איך להגיע לאן שהו, ונכנסתי למכונית שלו.." היא התחילה לבכות.
"והוא התחיל לנשק אותי, ואמרתי לו שיפסיק והוא לא הפסיק" היא ניגבה את הדמעות והמשיכה לבכות.
"ואז הוא א-א-נס אותי" גמגמה. אשלי ההמומה חיבקה את אנה מיד. "אנחנו נלך מחר לרופא, צריך לבדוק אם היה לו מחלות כלשהן, או שהוא הכניס אותך להריון"
אמרה אשלי במהירות ודמעות זלגו מעיניה.
"אני כל כך מצטערת שלא הייתי איתך" בכתה אשלי. "אני הייתי צריכה להתקלח מהר יותר" הבכי שלה התגבר.
"זאת לא אשמתך" אמרה אנה, מנגבת את הדמעות.
"אנחנו נעבור את זה ביחד, הכל יהיה בסדר" אמרה אשלי ולחצה בחוזקה את ידה של אנה.
"כן" אמרה אנה וניגבה את הדמעות שמשיכו לזלוג על לחייה.
הן יצאו מהשירותים. מבטו של לואיס עדיין עקב אחריהן בסקרנות.
אשלי כבר לא הרגישה דבר ללהקה המצליחה, לא הערצה, רק אהבה את השירים שלהם.
"עכשיו, השיר הזה מוקדש לכל הבנות הנפלאות שבקהל" אמר הארי.
אנה ואשלי התיישבו על הספה.
השיר המדהים ששרו הבנים, נכנס חזק ללבה של אשלי.
היא הצטרפה לשירתם של הבנים, וקולה הנעים התמזג עם קולם המתנגן.
גם אנה הצטרפה לשיר, עיניה עדיין דמעו.
גם עיניה של אשלי דמעו, אבל לא מהסיבה של אנה, אלא סיבה משל עצמה.
היא לא הבינה איך דניאל יכל לבחור להפרד ממנה, למרות כל האהבה שהייתה בניהם.
לואיס, שהתעניין בשתי הבנות המעניינות, הביט בהן כל הערב, מתחילתו ועד סופו.
הכי משכה את תשומת ליבו אשלי, לא יופיה, אלא האישיות שלה. הוא רצה להכיר אותה, ולדעת מי זאת האשלי הזאת.
שעיניה הביעו כל כך הרבה כאב.
בסוף הערב ניגש לואיס אל שתי הבנות.
"היי" אמר להן. אשלי הרימה את עיניה מהרצפה, וכך גם אנה.
עיניה של אנה נדלקו, ועיניה של אשלי נשארו כבויות.
"היי" אמרה אנה בהתלהבות, וכל זכר של עצב נעלם מעיניה.
לעומתה , אשלי עדיין הייתה כבויה, עצובה.
"אני והחברה רצינו להזמין אתכן לבוא לבוא לביתנו"
אמר קצרות.
"מה?!" אמרה אשלי בהפתעה, לא מבינה מאיפה זה בא. "כן" אנה לואיס קצרות.
"אנחנו נשמח" אמרה אנה.
"יופי" אמר לואיס. שאר חבריי הלהקה התקדמו לעברם.
"עיניה של אנה נדלקו כאשר פגשו בעיניו של נייל" היא הסמיקה.
"אני אנה" אמרה בחיוך קטן.
נייל חייך אליה חיוך גדול ולחץ את ידה. "אני אשלי" אמרה אשלי בשקט וחייכה חיוך קטן.
עיניהם של לואיס, ליאם. וזאיין נדלקו, ובעניהם היה מבט שובב.
"לואיס" אמר לואיס ולחץ את ידה של אשלי.
"היי" אמרה בשקט וחייכה חיוך עוד יותר קטן מהקודם.
"נלך?" שאל זאיין, מבטו היה עדיין נעול על אשלי.
"נלך" אמרו כל השאר.