למה אני אוהבת אותו?למה אני אוהבת אותו?
העיניים שלו, העיניים המהפנטות שלו.
החיוך שלו, שעושה אותי מאושרת.
השנינות שלו, הצחוק שלו, הקול שלו, החכמה שלו.
איך הוא יכול להיות כל כך יפה וכל כך חכם בו זמנית..?
אני אוהבת אותו בגלל מי שהוא. בגלל שהוא לא מתיימר
להיות מישהו אחר.
בגלל שהוא נבון, פיקח, אהוב ואוהב.
בגלל שהוא הכול בשבילי, האחד שאני אוהבת, ותמיד אוהב.
האחד שכשהוא צוחק, אני צוחקת איתו, ושהוא עצוב
הדמעות כבר זולגות על לחיי.
שהוא רציני, אני רצינית בשבילו, ושהוא
שובב וחייכן אני שם איתו.
מבחינתי הוא מושלם, ללא חסרונות.
הוא רואה את עצמו אחר ממה שהוא. אבל..
האמת היא שהוא לא יכול לראות כמה מושלם הוא.
כמה אני מעריצה אותו על הכול.
כל דבר שהוא עושה מעורר בי הערצה מטורפת כלפיו.
והאהבה שלי אליו? מתחזקת מיום ליום, משעה לשעה, מדקה
לדקה, משניה לשניה.
בין אם אני איתו או לבד, עם חברים או עם משפחה,
תמיד במחשבות הוא איתי. תמיד בלב שלי הוא איתי.
וכל כך הייתי רק רוצה להראות לו למה אני אוהבת אותו..
כל כך הייתי רוצה להראות לו שהוא מושלם.
כל כך הייתי רוצה להראות לו שבשבילי אין לו שום תחליף.
כל כך הייתי רוצה להראות לו את מי שהוא באמת.
ולמרות שהוא לא מבין כמה אני אוהבת אותו, אני בחיים
לא אתייאש, ובחיים לא אחדול להגיד לו כל בוקר, כל ערב, כל דקה שאני איתו,
שהוא הסיבה שאני קמה בבוקר עם חיוך, שהוא הסיבה שאני
הילדה המאושרת בעולם.
אם הוא רק היה מבין כמה הוא מושלם..
הוא בטוח לא היה איתי מזמן..