השיחה הזאתי היתה ככ כאפות. זה היה מבויים בצורה עצובה.
לא חמודה, אני לא בדיכאון [חח מדהים כמה ההכחשה שלי עובדת טוב]. וזה ככ לא עניינך ועוד יותר לא עניינה של המדריכה החדשה המפגרת הזאת.
הקטע הוא שבצורה עקומה כלשהי, דווקא זה שהיא חושבת שאני בדיכאון, מכניס אותי אליו עוד יותר. אני הולכת לעשות צחוקים עם חברות כי אני חייבת, כדי שמרווה לא תדווח. בחיי שלא הלכתי לישון בלילה למרות שהייתי סחוטה מעייפות רק בגלל זה.
לא רוצה צומי.
ולא, אני לא חושבת שזה קשור למה שחברות מספרות לי. אני מסתדרת עם זה טוב מאד, אז צאי לי מהחיים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
