.Pain is so close to pleasure

אז אסיפת הורים וזה.

היה פשוט זבל כמו שלא היה לי בחיים.

אמא כעסה עלי שאני מקבלת 90, כאילו מה הבעיות שלך

שתי המורות הראשונות אמרו שאני מדברת בשיעורים, אז היא סיפרה לכל השאר את זה, והחליטה שאני מדברת עם א' [שתי מורות כבר הספיקו להעביר אותי קדימה בגלל זה]. הקטע הכי גרוע היה כשהגענו לחני. חני אמרה שאני חמודה וכולם אוהבות אותי ושאני גם ממש טובה בלימודים, ואז אמא שלי אמרה לה שכל המורות אמרו שאני מדברת ושצריך לומר גם את הדברים הרעים, והיא כולה מתפדחת אומרת שנכון וננניי ובעצם היא כמעט מתה. ואז היא אמרה לי לצאת.... ואני יודעת בדיוק על מה הם דיברו וזה ככ מלחיץ אותי. ואחכ אמא שלי עשתה לי שיחה על א' ושהיא לא טובה לי ואנא עארף ואני באמת לא מבינה מה האולפנה רוצה ממנה. שלא יהיו לה חברות? מה?? למה הם נטפלים לכל אחת שמתקרבת אליה?? הקטע הוא שהיה שלב מסויים בחיים שלי שכנראה הייתי צריכה טיפול, אבל הוא בדיוק עכשיו עובר. אני כבר לא בדיכאון [כמעט וחוץ מנ' שדפקה אותי], אני לא עד כדי כך שונאת את עצמי, אני אפילו התחלתי לספר לא' טיפה דברים. אז מה אתה רוצים?? אם אני לא מספרת כלום כלום כלום אז זה בסדר, אבל אם אני מספרת רק למישהי אחת אז אוווו זה כבר ממש גרוע?? מה, אתם מקנאים??