יד נגעה ביד. רגליים נעו קלות בקצב הרוח הנושבת והחול עף לכל עבר.

היא הרגישה איך החום של החוץ נשאב לתוכה, נכנס לכל איברי גופה וממלא אותה, ממלא אותה בהרגשה של שמחה ושל חופש.

היא לא הרגישה כך זמן כה רב ושמחה שההרגשה הזו שבה אליה מכבר.

היא התגעגעה לתחושה הזו, לחופשיות הזו שהגוף יכול לחוות.

כל הדברים שהיו חסרים, חזרו והגיעו בסופו של דבר גם הם אל המקום ומילאו את מה שאבד.

החופש הזה נותן לה את הכל, חציית גבולות בלתי אפשריים אשר לא נראים לעין, גם אותם אפשר לעבור בלי לראות למטרה ולמרחוק, עד שהיא רצה ללא הרף, הגיעה עד הסוף...

ואין סוף. זוהי רק ההתחלה של החופש האמיתי.

הגשה לאתגר בבלוג- :)