לראות רק צבע אחד יותר מאחרים. לראות רק דבר אחד יותר מאחרים.

לראות פרט אחד יותר מאחרים. לראות אותה יותר מאחרים.

האם אנשים באמת שמים לב אליה, כאשר היא מסתתרת אי שם מתחת לכובע?

זו היא שם, רחוק, מעיני העולם. מאחורי הכובע, זו היא בדמותה המלאה, האמיתית.

צבע אחד תמיד עולה על אחר, רגש מתעלה על רגשות אחרים,

מבט אחד מצטלב עם אחר, והיא, לא מצליחה להחזיר מבטים לאנשים הסובבים אותה בשל הכובע המכסה אותה,

המכסה את מי שהיא ואת מה שהיא רצתה להראות לעולם עד כה.

היא הולכת בין ההמון, מאחורי הכובע הגדול ואנשים לא שמים לב אליה.

היא הולכת בצעדים איטיים, מסתכלת סביב בעיניים חשוכות ואף אחד לא שם לב שהיא מסתכלת עליו.

לפתע, הכובע יורד מפניה ועף עם הרוח אל על, באוויר, במרחבי הרחבה הגדולה.

היא נעצרת ומסתכלת על העולם. פתאום כולו פתוח לפניה וגלוי.

היא קופצת קפיצה קלה ורואה אותו מולה, היא לא הייתה מוכנה לכך.

זיו פניו היו כה רהוטים. עיניו שיקפו את אישיותו החמה והאוהבת, מבט בעיניו היה צלול ועמוק כמי הים אשר משרים על האדם שלווה ורוגע.

הוא חייך אליה, כגילה סודה ואותה כבת אדם סוף סוף,

והיא, חייכה אליו בחזרה, כמגלה את האדם הראשון שהבין וקיבל את מי שהיא.

הם התקרבו אחד אל השנייה לאט, ראשיהם נראו כה קרובים, והיא הצליחה להרגיש סוף סוף את הרגש אשר התכחשה אליו רבות, הוא פרץ החוצה כלהבה חדה ואדומה כאש,

היא חיכתה לרגע הזה אשר יקרה, שהאדם הנכון יזהה אותה, ללא הכובע שיסתיר את זהותה.