לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי:  אנושיות

בת: 28



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2013    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2013

בין רעש לרעש, גם אתם נפרדים


בין כל האנשים, כל הרעשים שישנם סביב, ישנה התחלה של לעזוב.

 

בין כל מי שלידך, יש התחלה של לקום וללכת. היא תקום ותעזוב. בסוף גם אותך.

 

אתה יושב ולאחר מכן עומד, מנסה לחשוב על כל מה שהיה ביניכם עד עכשיו, להיאחז בזה, כדי שלא תלך ממך ותעלם מחייך לתמיד. אך אתה לא נותן לזה מקום ונותן לה ללכת, כי אין שום אפשרות אחרת, מבחינתכם.

 

היא נתונה לבחירה שלך, כי אתה הגדת את הבחירה הזו, שהיא ה'בחירה' שלך, אך הברירה שלה. כי אין לה אפשרות נוספת, אתה אמרת לה את שבחרת, מה שטוב ונכון בשבילה, לפי איך שאתה רואה זאת, וכך זה יהיה, מסתבר.

 

וכאשר היא מבינה ומקבלת זאת, אתה מעיף לה את זה כל כך חזק לקילומטרים, רחוק מהמקום בו היא עומדת ומעוור אותה, בכך שאתה לא נותן לה להשלים עם זה ולהמשיך הלאה. כי לך זה קשה. כי אתה לא מקבל את זה. עם כמה שזו החלטתך, אתה לא באמת רוצה בזה. אתה רוצה להישאר איתה. אתה רוצה להמשיך ולהגיד לה את המילים הקטנות והמרגשות. אתה רוצה להמשיך ולאהוב אותה, עד שהיא לא תוכל יותר ותגיע עד אליך ברכבות. אתה רוצה להמשיך להיות איתה בקשר, לדבר איתה בשעות הקטנות, לשמוע את נשימותיה מעבר לקו הטלפון, להבין אותה ולקבלה גם בשתיקות, לראות אותה בדמיונך כאשר אתם מדברים, ולעולם לא לנתק את הקשר הזה לעולמי עולמים.

 

אז כאשר ההחלטה היא הנכונה והטובה ביותר, והיא הצליחה לקבל זאת בצורה הטובה ביותר, תשאיר אותה שם ואל תיקח זאת ממנה, כי זה לא היה לה פשוט כמו שזה נראה ומרגיש לך. גם היא חושבת, גם היא מרגישה, גם היא נזכרת, גם היא מתגעגעת ועוצרת מעצמה מלחזור אליך או להתקשר ולשמוע קולך, גם כאשר כל רצונה הוא לדבר איתך. החלטתם על משהו והיא מכבדת ועומדת בו, לא כמו מעידות חד פעמיות שקורות לפעמים, והיא מבינה, וממשיכה בחיים. זה באמת הדבר והצעד הנכון והבטוח, הדבר שבאמת צריך לעשות, כי זה כך ולא אחרת. כי כך צריך לקוות, לדמיין ולחוות.

 

זה קשה, כמו כל דבר אחר, אחרי שקשר כזה נרקם ונעשו לו סיבוכים וגידים והתקשרויות, זה הצעד הטוב והבטוח ביותר, אל תיתן לה לחכות. תיתן לה ללכת ולפרוח, ללכת ולברוח, לא ממך, אלא מעצמה ומהמצב. כי עם כמה שזה טוב, יפה, עדין ועם סיפורי אגדות אי שם בפנים, זה לא קל בכלל, זה קשה, והיא לא צריכה זאת כרגע בחיים. היא צריכה סיפור אחר, עם מישהו אחר, עם כמה שזה כואב. היא הבינה, קיבלה זאת, ולא תמשיך בלב, אלא בחייה, היא תשאיר אותך בזיכרונה לתמיד, ברגשותיה לזמן נצחי שלא עובר, היא לא תשכח אותך, אך תשחרר. כי כמה שזה מרגש, ככה זה כואב.

נכתב על ידי אנושיות , 4/8/2013 10:13   בקטגוריות כתיבה, סיפרותי  
הקטע משוייך לנושא החם: הפעם האחרונה
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של This writingirl. ב-6/8/2013 00:13



6,413
הבלוג משוייך לקטגוריות: שירה , ספרות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאנושיות אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אנושיות ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)