האהבה ההיא

אשר חלפה לה עם השנים

וזיכרונות מתוקים אשר המריאו לשחקים הרחוקים.

טיפות של גשם זולגות על חלוני,

מבעד לעיניי רואה אני

את כל הטוב שעוד קיים לידי,

ואני,

עוברת על ידו ושותקת.

כפי ששתק גם הוא, בין יום לבין ערב, בשעות הליל הקטנות של יום חם בחודש אוגוסט.

שלג קר מכסה הכל בלבן טהור,

גופי נוזל בין הלבן הסמיך המקיף את הכל,

עיניי רואות את הסוף בלבן, אף הוא.

והסוף קרב, או שלא,

ואצבעותיי קרירות, מתחממות ככל שהזמן עובר לו

והקור מתחלף לחום

ועכשיו כבר אביב

ועדיין יש לבן סביב.

למרות המאורעות הכואבים והקשים, זה גם חג החנוכה.

זה מוזר, חג חנוכה אחרון שלי במסגרת בית הספר ובמסגרת של תלמידה, לאור ולאחר כל שנותיי, זו שנתי האחרונה, וזה מוזר ועצוב ביחד, מהול בכל הרגשות.

אז רציתי לאחל לכל קוראיי וגולשי ישרא בלוג, לאנשים המקסימים שכאן ואשר נמצאים במדינתינו הקטנה והיפה-

חג חנוכה שמח, מלא באור, שמחה וטוב!

שתהנו מכל רגע ותאמצו אותו אל לבכם, שתאכלו הרבה סופגניות ותשירו שירים יפים ומהנים, ביחד עם כולם, קרוביכם האהובים והתומכים ועם כל המשפחה.

אז שיהיה חג אורים שמח!!!