היא נמצאת כאן כל הזמן ואף אחד לא רואה.

ישנם סיפורים אי שם, בכל מקום,

בין סדרות לבין נופים משגעים.

כפרים ועיירות, השתקפויות של סירות על נהרות,

שאין להן סוף. כמו שלגוף האדם ולה אין סוף מוחלט.

מבטה נח על הנוף למולה, השקט עוטף אותה ונמצא שם, כפי שהיא נמצאת שם,

בעולם הגדול הזה, מחכה לפריצה, לרגע הנכון להרגיש טוב ונכונה, שלמה עם עצמה.

אפשר לרגעים להרגיש עצובים וקשים, או אפילו לוותר,

הרגעים הללו יעברו ויגיעו אחרים,

וברגעים הבאים היא תרגיש אושר וטוב,

ושמחה תעלה לה על הפנים בצורה של חיוך,

שיאיר ויוציא ממנה את כל האור שחבוי אי שם בפנים.