קראתי פה קצת פוסטים מהעבר וראיתי כמה אהבו את הכתיבה שלי והתעניינו מתי אוציא ספר לאור.

אז זה קרה. בינואר '18. הוא נקרא 'שברים של הזמן' בהוצאת 'גלים'.

זו הנשמה והנפש שלי שנפתחים וגלויים לכל מי שרק ירצה לקרוא בו, אותי.

הוא עבר את מכירת 100 העותקים, וזה אחד המרגשים. בחיי.

קישור לרכישתו:

https://www.molgalim.com/blank-66

יש גם אופציה בהעברה בנקאית באפליקציית paybox או כל אחת אחרת, למי שלא נוח בpaypal.

אוהבת, התגעגעתי.

מעלה כרגע בבלוג חדש, מעין התחלה חדשה. מוזמנים לקפוץ להציץ:

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=867703

באהבה גדולה

בואי, תתקרבי

ותראי איך היא מנשקת

את אותם הפצעים

שנפתחו עם הזמן.

את הנפש

מלאת הצלקות

והפחדים.

את אותם רגעים

שגרמו לה

להישבר

ולהפסיק להאמין

באהבה.

את אותם אנשים

שהיו שם

ושהיא אהבה

אך הם עזבו אותה

ושברו לה את הלב.

בואי, תסתכלי מקרוב

ותראי

כמה כבר לא כואב.

אהבה קטנה מתכווצת בתוכי כרגש מבוזבז. במילים שקטות אני אומרת את שלא יכולה להרגיש, כי אהבה זה מעבר למילים ומעבר לשתיקות שבין המילים והרגעים. הרגש הנעים הזה יוצא ממני בנזילה בלתי פוסקת, כמים בנהר שוצף, ללא סוף.
הליכות נשנות וחוזרות של אהבה בין הרגליים, על גבי האספלט הנעים, לא דוקר ולא פוצע, אלא אוהב ומלטף יותר מכל ויותר מהכול. עוטף כנשמה אמיתית שבאה לשמור ולאהוב.
המילים שיוצאות מפי בסוף שבוע גשום ושוטף, כשוטף את כל כולי, אך רגשותיי נשארים להם בתוכי, אותם אי אפשר לשטוף.

מלאת משמעות אני, בין האתמול למחר, מחפשת את היכולת האמיתית לבטא את עצמי עד הסוף, להבין את הרגש הזה אחת ולתמיד, בלי לחפש יותר מדי מסביב, אלא פשוט להיצמד לאמת ואל מה שנגלה למולי ולהישאר דבקה בזה ולא בשום דבר אחר, בזה, בי, בעצמי וברגש שמתעופף לו ברוח הקרירה, כנשימה חדה של אמת הבאה לכיווני. עד אליי ועד הסוף.
היצמדות למגע ולרוך, לרוגע שזה משרה על חיים עמוסים, הופך אותם למלאי כל טוב עוד יותר ממה שהיו,
כי ככה זה באהבה, זה אמיתי וזה באמת. זה יותר וזה הכול. זה הרגש שנמצא עמוק בפנים שאומר את הדברים הכנים יותר מכול.