בהפסקות היא הייתה נעלמת כלא הייתה.
עד שבוקר אחד היא כבר לא הייתה בעולם הזה.
היא מתה, ואף אחד לא יודע למה.
-
" ניקולס, ארזת את מה שאמרתי לך? " שאלה אותי אימא,
" כן. " אמרתי בזמן שאני מכניס את החפצים האחרונים לארגז.
פתאום, בין החפצים האחרונים שאני צריך להכניס לארגז, משכה
את עיניי תמונה של ילדה עם שיער חום-כהה ועיניים בהירות,
לקחתי את התמונה בידיי וסובבתי אותה. מאחורה היה רשום:
אמילי קסט
2.2.10
מוזר.. למה אימא מחביאה את זה? מי זאת אמילי קסט בכלל?
קיפלתי את התמונה ודחפתי אותה לכיס המכנס שלי.
המשכתי לארוז בזמן שאני חושב על התמונה ועל הילדה הזאת,
עד שהיה לילה ונכנסתי למיטה.
כמובן, לא הצלחתי להרדם, חשבתי על אמילי.
חשבתי וחשבתי, איך היא, מה עובר עליה.
חשבתי, חשבתי,
ונרדמתי.
בתקציר יש שתי חלקים, באחד מסופר על
אמילי ובשני על ניקולס. לא סתם מסופר על אמילי,
אפילו שהיא נפטרה, חשוב מאוד לזכור אותה.
ניקולס הוא כמובן הדמות הראשית, כמו שבטח
הבנתם. הפרק הראשון יעלה בקרוב, כי הוא בשלבי
הכנה, ואני מקווה מאוד שתהנו מהסיפור.
אוהבת!
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
התמונה - סיפורים בהמשכים
