יש הרבה נשים שנראות טוב. יש הרבה כוסיות ויש הרבה חמודות. עם הכוסיות כל גבר היה רוצה להכנס למיטה, עם החמודות זה כבר יותר נוטה לכיוון של טעם אישי. בדרך כלל זה לא משנה מי היא האישה, מה היא עושה או מאיפה באה, אבל לפעמים, רק לפעמים, זה מאוד מאוד משפיע. יש נשים שמה שהן עושות הופך אותן למושא אובייקטיזציה מיני קשה מנשוא. לי לפחות. זה החוסר נגישות שלהן יחד עם עמדת הכוח שהן חולקות בו. המראה שלהן שלא תמיד מיוחד עד כדי כך עם מקצוע דווקא כן מיוחד.

לדוגמא נסלי ברדה. מגישה בחדשות 10, לסבית, כך שהיא לא נגישה בעליל. פשוט עושה לי את זה

עוד מעולם החדשות: לינוי בר גפן, טלי מורנו ותמר איש שלום. עושות לי את זה.

אבל לא רק מגישות טלויזיה עושות לי את זה גם חברת הכנסת לשעבר, מרובת הילדים, אנסטסיה מיכאלי. עושה לי את זה.

עוד מתחום הבידור, כבר אז כשהיתה שמנמנה ועוד יותר עכשיו כשהיא נראית לא רע בכלל מרינה מקסמיליאן. עושה לי את זה.

ובמקום הראשון, החולני, הכמעט פדופילי, הרחק גבוה מעל כולם, עליה אני חולם בלילות ובימים איך היא במיטה, או שאולי היא בכלל בתולה, לא היא לא, היא חיה עיסקית ככה שאצלי בדימיון היא פרוצה. מיכל הקטנה. עושה לי את זה בגדול.

לילה טוב.