הפעם הראשונה שממש ישבתי וציפיתי באולימפיאדה הייתה בגיל עשר, לפני שמונה שנים. האולימפיאדה בבייג'ינג נפתחה ב8 באוגוסט 2008 (08.08.08) בשעה 8:08. מגניב, לא? מסתבר שהסיפרה 8 מסמלת מזל אצל הסינים.

הטקס היה יפהפה, ואת שאר החופש ביליתי בצפייה במשחקים. כמעט כל המשחקים עניינו אותי, אפילו המשעממים ביותר.

ב2011 ביקרתי בלונדון והבנתי שבדיוק בשנה שלאחר מכן תהיה האולימפיאדה (מי שביקר בלונדון בשנה שלפני האולימפיאדה ודאי יזכור את השעון הענקי שהיה בטרפלגר סקוור וספר את הימים לאולימפיאדה). מודה, אמנם הייתי בת שלוש עשרה אבל התרגשתי ממש. את החופש הגדול שאחרי כיתה ח' ביליתי, כמובן, בצפייה במשחקים האולימפיים.

והנה, סיימתי תיכון, אני עוד רגעים ספורים בת שמונה עשרה, ועדיין מתרגשת מהאולימפיאדה. אמנם עכשו אני עובדת (וגם טסה בשבוע הבא ללא מעט זמן), אבל את ערבי השבוע הקרוב אני ככל הנראה אבלה בצפייה בערוץ הראשון.

כיף, פשוט כיף. 

מאחלת את ההצלחה הקטנה והצנועה שלי לספורטאים הישראליים, שלא ישברו רגל! בפעם האחרונה שאיחלו לי כזה דבר שברתי את הרגל. באמת.