השבועיים האחרונים היו מהמוזרים בחיי. מצד אחד אינטנסיביים ומלאי שינויים, ומהצד השני לא קרה בהם שום דבר ואני חיה בריק. שבועיים של בית חולים, שחרור, מעבר ״דירה״ והזדקנות. ברגע ששמחתי שיש לי תכניות נהדרות ליום ההולדת, שלרוב אני מאוד לא אוהבת לחגוג ורק מחכה שהיום יעבור, התכניות נהרסו. אז אני זוכה לשמח חבר מסכן ביום הולדתי ופחות לחגוג. הכל עוד מוזר לי ואני ממש לא מבינה מה הרגשות שלי אומרים... אני לא מחפשת ריגושים, הרפתקאות, רק להיות שלמה עם עצמי ועם המנוחה שלי ולאפשר לעצמי רוגע ושלווה אמיתיים.

מזל טוב לי.