הרגשתי חובה לעלות את תמונות הסיום הללו כדי לתעד, ואולי במעט כדי להעביר את אותה תחושה שגרמה לעיניי לדמוע כמו ילדה קטנה. אני לא הטיפוס שיקח דברים כאלו ללב, אפילו לא הטיפוס שיתאמץ בשביל זה. ובכל זאת, באופן שכלכך הפתיע אותי, הבכי היה כמעט בלתי רצוני.

אני צריכה לקבל.

מחזור ט' 2007, אני אתגעגע.