הוא סתם חושב בקול רם
על כך שיהנה לראות אותי
על ברכיי מולו.
על כמה נבוכה אהיה במערומיי
כשהוא יהיה לבוש למשעי,
ישוב על הספה
ואני על הרצפה לידו
כמה נעים זה בטח יהיה עבורו
לקבל את מה שאי אפשר לדרוש
וכמה נעים זה בטח יהיה עבורי
להעניק את מה שאי אפשר לקחת
הוא מהרהר בקול
ומשהו בי זולג מטה מטה,
כמו שעווה קרה וקשה של נר,
שלאחר ההצתה
הופכת לשלולית בוערת וחלבית
על הרצפה
הפירצה ניבטת גלויה
קוראת לגנב הדעת
המבט בעיניה חסר מגננות
אין אף גדר
בין הצייד שהוא
לטרף שאינה מבינה שהיא
הוא יתן
והיא תיקח בלי לפקפק
הוא יקח
והיא תתן בלי לפקפק
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
