| 6/2003
 החמות ואני
כן, גם לי יש אחת. חמות. פולניה. אמיתית. קיבלתי אותה במתנה יחד עם הבעל, היא היתה במבצע, אז לקחתי אחת. הבעיה במבצעים כמו שאתם יודעים, שאי אפשר להחזיר, לקבל זיכוי, להחליף, משהו יוק! זה לכל החיים.
אז עכשיו היא שלי, ומה שיותר גרוע, אני שלה, ומה שכרגע הכי גרוע, שמחר היא רוצה לפגוש אותי. כן כן צפוי לי יומכיף עם החמות שלי, ולא אין הנחות לוועדי עובדים, ולא אין הופעת אורח של קוביפרצ, שריתחדד, או ילדהפלאורן. רק אני והיא, סוליקו.
אמאל'ה
ואמא שלי בכלל לא כאן כדי להצילני.
הכל התחיל לפני שנים (10 אם אתם בקטע של מספרים), היא ישר עשתה פרצופים, וכשאני אומרת פרצופים הכוונה היא לא לפרצופי הפלסטלינה של ________ (נו, איך קוראים לשחקן הזה, אוף אני צריכה B12 דחוף). הכוונה לפרצופים הפולניים האלה, של אמא שפוגשת לראשונה את המיועדת. לא שידעתי אז שאני מיועדת למשהו, אבל שיהיה.
אחרי שנתיים יחד, שלי ושל החמות, היא אמרה לי ,ביומולדת שלי, שאני לא ראויה להיות רעיה. לא שחשבתי אז להיות רעיה של משהו, אבל שיהיה.
כשהודענו שאנחנו מתחתנים (אני והבעל, לא אני והחמות) היא בכתה. בכי כואב כזה, עם הרבה דמעות פולניות. אבא שלי לעומתה פרץ אף הוא בבכי, עם דמעות של אושר, וזה בגלל שהוא חשב שהוא נפטר ממני, הוא רק חשב. מסכן.
אבל היום, היום המצב אחר לגמרי, היום היא אוהבת אותי, בדרכה הפולנית המאוד (מאוד) מיוחדת. לא מזמן היא אמרה לי שהיא אוהבת אותי יותר מאשר את הבנות שלה (יש לה 2, יפות שבא לבכות, תפוסות). בהתחלה די נחרדתי מהמחשבה. היום אני יודעת שזה נובע מהעובדה הפשוטה שחינכתי אותה.
בכשרוני כי רב, הצלחתי לגרום לה להאמין שאני הדבר הכי טוב שקרה לבן היקר שלה. זה לא היה קל, עברתי הרבה משברים, היו הרבה שיחות של "או היא או אני", וגם "אם היא אז אני לא", וגם "עכשיו אוגוסט, למה היא שוב מכינה צ'ולנט". אבל לא עוד, עכשיו היחסים בינינו שווים. זה אומר שאני שווה והיא קצת פחות.
אז מחר היא רוצה שנעשה יומכיף (כמה פעמים צריך להגיד לכם, אין הנחות לוועדי עובדים, וכן מנחם, גם לא לעובדי חברת חשמל, מצידי שיורידו ת'שלטר, הויברטור שלי עובד על סוללות).
אני מנסה לפענח, איך היא מגדירה יומכיף, נבירה אינסופית בבאזרים, מיחזור קופסאות פלסטיק, קיטורים אינסופיים על מר גורלה. אני מניחה שזה יהיה קצת מכל דבר.
אני גם מניחה שאני הולכת לסבול.
אוי ויי (טוב נו, גם לי יש רבע פולני, ששששש, אפח'ד לא צריך לדעת)
so wish me luck, I can surely use some
פינת הבנות
ואם אתן שואלות איך חינכתי אותה, הסוד הוא קודם לחנך ת'בעל, הוא כבר יחנך ת'חמות.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
