כותבת לעצמי

הי חברה

הטיול הייה חרא אחד גדול!!!

אני יודעת שזה לא יפה אבל זה נכון!!!

אני אספר לכם למה.

הכול התחיל בסדר סוג של

אמא באה לאעיר אותי ברבע לארבע (כן כן רבע לארבע)

כדאי שנגיעה.

ואז יצאנו אחרי ששכבנו את כול מיליון התיקים שלי.

ואז הגענו לבית הספר הרוב כבר היו שם.

ויצאנו לטיול באוטובוס אני ישבתי ליד לינור שהיא אחת המקובלות בשכבה.

כשהגענו כולם ידעו שהולך להיות רע.

למה?

טוב כי כודם כול ירד גשם וב) הגענו לאיזה חור נידך באמצע שום מקום

אחרי שירדנו מהאוטובוס התחלנו ללכת הרבה וכול כמה דקות התחיל טפטוף ואז מבול.

אנחנו מצאנו מחסה מתחת לאיזה עץ גבוה שמנע כניסת גשם ועשינו שם הפסקה.

אחר כך ירדנו לאיזה נחל ניראה לי שזה נחל תבור.

והבנים הורידו בגדים ונישארו בתחתונים.

מראה מזוויעה אני לא התער כי זה לא מחזה מלבב.

צווונזר לטובת קוראינו...

אחר כך חזרנו למסלול באיחור של חצי שעה.

אבל כדאי לחזור אהינו צריכים לעבור נחל וספיר (אחת הפקצות) נפלה וחזרה אחורה ולקח לי ולעוד ילד להעביר אותה בערך שעה וכך גם את דריה

וככה את כול הנחלים בדרך.

ואז התחיל שוב פעם גשם ושוב נכנסנו מתחת לעץ.

ואז התברר שהמקום שהיינו אמורים להקים שם אוהלים הוצף.

אז חזרנו אחורה ורצו שנלך לישון באכסניות אבל בסוף לא.

אז התחלנו לבשל ובדיוק ברגע שהדלקנו את הגזיות התחיל לרדת גשם.

בקיצר זה התחיל כטפטוף אבל הפך להיות מבול.

אז נעלצו לשלוח אותנו הביתה.

אני כמאת התקררתי שם לא ברצינות הג'קט שלי הייה רטוב אז נעלצתי להוריד אותו.

בקיצר כשהגתי הביתה הייתי מלוכלכת רטובה וקפואה וכמובן עייפה אז תבלתי במקלחת ונירדמתי.

טוב ואז בבוקר אחי אעיר אותי מה זה מוקדם ואני מתה מעייפות טוב אז ביי ואל תיתעקו בטיול זבל

והלוואי שיכולתי לשלוח תלונה.

עדי