עיניי נלכדו על הקיר השמאלי של הצריף, כל הקיר היה חריטות סמלים של יהדות: מנורה, מגן דויד וטבלת ייאוש המונה את הימים בשבי ובעיקר שמות, הרבה שמות של יהודים: מרק, רבקה, יעקב, יצחק, רחל, ציפורה, מנדל... כל מה שעלה בראשי באותן הדקות היה לא פחות ממילות השיר "אותיות כתובות על הקיר, אני הפחד נעים להכיר", ומחשבה אחת ששיתה אותי, הרי מאחורי כל שם קיים אדם. האם האנשים הרשומים על הקיר הנוראי הזה במקום הארור הזה חיים? ניצולים? מתים?? ומה עלה בגורלם?