לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



כינוי:  Galgol665

בת: 28




הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2013    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

4/2013

יום הזיכרון


צפירה מפלחת את האוויר לשתי דקות, שתי דקות של זכר והתייחדות עם הנופלים, המשפחות של הנופלים וחבריהם.
התייחדות עם הכאב שלהם והמחשבה שהם היו ואינם עוד.
נקטפו בעודם צעירים בני 19-20, ילדים שעוד לא התחילו את החיים! 
הם רק אתמול סיימו תיכון, סיימו את הבגרות האחרונה, נפרדו מהמורים ומהחברים, הם רק אתמול ארזו תיק והלכו לבקו״ם, רק אתמול נפרדו מההורים בבכי קורע לב!
רק אתמול אמא של אותו חייל רבה איתו שלא ילך לקרבי, שהיא לא תוכל לעמוד בזה אם יקרה לו משהו - ורק אתמול הוא הבטיח לה שהוא יהיה בסדר!! שהוא שומר על עצמו!! רק אתמול הוא הבטיח , הבטיח שיחזור - ולא חזר!!! רק אתמול הוא הבטיח!! - הבטיח לה את זה!!!! הוא הבטיח ולא קיים!!!
הם רק ילדים והם הלכו הגנו ונלחמו בשבילנו, נלחמו בשביל שהיה לנו מדינה!! שהיה לנו מקום לחיות בו!! שנחייה בשלום בלי צרות על הראש!! שכול לילה נוכל לישון בשקט!! שנוכל לנהל חיים נורמלים ללא פחד!! הם מתו למעעננו!! כדי שנוכל לחיות בשקט, בשלום וכדי שנוכל פשוט ל ח י ו ת !!!! 
ולא מספיק כול המשפחות השכולות שיש היום, עם כול המציאות הכואבת והקשה שאנו חיים בה מצטרפים כול יום משפחות חדשות, משפחות שמתאבלות על יקריהן שהלכו ואינם יחזרו.
מילדים שמחים וחמים הפכו לשיש קר ואפור, וכול מה שנשאר מהם זה רק התמונות והזכרונות וחלל גדול וכואב שאי אפשר למלא אותו. רק אותו חייל צעיר שהלך, רק הוא, רק הוא יגרום לכך שהחלל הזה יתמלא, רק הוא יגרום לזה - אבל הוא לא יכול!, כי הוא לא פה.


נכתב על ידי Galgol665 , 14/4/2013 23:58  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שמות.


עיניי נלכדו על הקיר השמאלי של הצריף, כל הקיר היה חריטות סמלים של יהדות: מנורה, מגן דויד וטבלת ייאוש המונה את הימים בשבי ובעיקר שמות, הרבה שמות של יהודים: מרק, רבקה, יעקב, יצחק, רחל, ציפורה, מנדל... כל מה שעלה בראשי באותן הדקות היה לא פחות ממילות השיר "אותיות כתובות על הקיר, אני הפחד נעים להכיר", ומחשבה אחת ששיתה אותי, הרי מאחורי כל שם קיים אדם. האם האנשים הרשומים על הקיר הנוראי הזה במקום הארור הזה חיים? ניצולים? מתים?? ומה עלה בגורלם? 

 





נכתב על ידי Galgol665 , 8/4/2013 20:08  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שואה


דפיקות חזקות נשמעות על הדלת. ״תפתחו מיד״ נשמע הקול העבה מעבר לדלת בעודו ממשיך לדפוק בחוזקה. ״תפתחו מיד את הדלת או שאני יורה״ נשמע שוב אותי הקול בעוד הדפיקות רק מתחזקות.
הדלת נפתחת על ידי אישה קטנה וצנומה, צחורת עור ובעלת שיער שחור הקלוע לצמה, לבושה בשמלה כחולה.
שתי עינייה הכחולות מביטות באימה בשני החיילים החמושים אשר נכנסו לביתה.
״איפה הוא״ צעק אחד החיילים בעודו הופך את הבית בנסיון למצוא אחר אותו היהודי. ״איפה הוא שאלתי״ צעק בחוזקה, וקול הניפוץ של האגרטל אשר אותו העיף נשמע ברקע.
״איפה את מחביאה אותו, תעני או שאני יורה״ צעק עליה אחד החיילים, וכיוון לעברה את הנשק.
אך האישה המשיכה בשלה - שתקה.
לפתע החייל השני הבחין בסכין גילוח שנמצאת על השידה, הוא הרים ונגע, הסכין הייתה עוד לחה - מישהו השתמש בה לאחרונה, הוא חייב להיות פה.
״תעני לי איפה הוא, אני יודע שהוא פה״ צרח בחוזקה.
אך אישה שתקה. ממשיכה בשלה. לא עונה.
מבחינה אך ורק במעשם בנסיון למצוא אחר אותו היהודי.
בום. בום. שתי יריות. שתי יריות חותכות את האוויר ופוגעות בארון הבגדים. החייל שירה ניגש לארון הבגדים ופתח אותו, מתוך הארון נפל היהודי אשר אותו חיפשו כאשר בליבו נמצאות שתי יריות מדויקות. 
בום. עוד יריה פילחה את האוויר. החייל עשה ודוי הריגה, עוד ירייה אחת ומדוייקת פגעה בראשו של היהודי.
בום. בום. בום. שלוש יריות נוספות הפרו את הדממה. נכנסו במדיוק לתוך ליבה של אותה האישה.
עינייה הכחולות נעצמו בכאב, והדם החל להכתים את שימלתה הכחולה. ״אחח..״ נשמעה אנחת כאב אחרונה מפיה של האישה ואז עינייה הכחולות נכבו. היא מתה. 
טריקת דלת חזקה נשמעת. החיילים עזבו. משאירים אותם שם.
יהודי - שהיה צריך למות במחנה מעצם היותו יהודי, ואישה - חפה מפשעה שכול חטאה היה להציל את אותו היהודי ממוות.



נכתב על ידי Galgol665 , 7/4/2013 18:04  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , סיפורים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לGalgol665 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Galgol665 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)