שכבתי הפוך על המיטה והייתי שיכורה גמורה ועישנתי בשרשרת ובכלל לא הרגשתי ריקנית או אבודה או דיכאונית. הייתי עצובה קצת, אבל זה היה מנחם.
אני תמיד נורא רגישה כשאני שיכורה. בהתחלה אני לא מרגישה כלום ופתאום אני נורא רוצה לבכות אבל שום דבר לא יוצא לי. אמרת דברים מקסימים ושתית יותר מידי ופתאום נרדמת ככה בבום ואז התחלתי להרגיש כמו היצור הזה מהמסע המופלא שלא יודע איך להודות על מעשים טובים אז הוא פשוט כופה על צ'יהירו זהב והוא נורא מתרגש וחסר אונים ולא יודע מה לעשות עם הטוב הזה שעשו בשבילו. אני לא מחלקת זהב, אבל אני מרגישה אבודה כי אני לא יודעת איך להחזיר לך ו"תודה" זה לא מספיק.
כינוי:
פרספונה במחזור
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
