אני לא יודעת אולי אני כן אוהבת כשרע לי כי כל פעם שטוב לי אני מנסה בכוח שיהיה לי רע
אבל מאז שהייתי קטנה זה היה ככה אני זוכרת שניסיתי להיות עצובה וחיפשתי סיבה לבכות ולא הצלחתי, וזה לא היה כי רציתי תשומת לב נשבעת, הייתי לבד כשרציתי לבכות
אני מזה אוהבת כדורים באמת
זה קצת כמו שאני אוהבת להיות עצובה, כי הייתי כל כך הרבה זמן על כדורים שזה ניראה לי הכי טבעי בעולם לקחת כדורים והייתי כל כך הרבה זמן עצובה שזה ניראה לי הכי טבעי בעולם להיות עצובה
אולי
אולי
אולי
הייתי אפתית
בלי קשר לכדורים
אולי
לא הרגשתי כלום
והכדורים זה היה רק תירוץ לזה שאין לי רגשות
אני? רגישה??
אני לא מרגישה כלום
כבר שנה שאני לא מרגישה כלום ואין שום כדורים להאשים
רק שמחה לפעמים
זין על שמחה אני רוצה לבכות
כינוי:
פרספונה במחזור
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
