המציאות היא בשביל אלו שלא הסתדרו עם סמים

אחרי יום ארוך מעייף ומתיש.

אני שמחה להודיע שסוף סוף אני יכולה לחזור למיטה ולישון...

פשוט לעצום את העיניים ולהירדם עד מחר...

אין לי חשק לכלום פשוט.

אפילו אין לי כוח לכתוב קטע על למה... החיים שלי כל כך FUCKED UP בזמן האחרון

תמיד צחקתי על כל הבנות האלה שפותחות בלוג ופורקות על החיים שלהן.

זה הצחיק אותי. חשבתי כמה טיפשי זה חחחח.

אבל מה קרה שהחלטתי לפתוח בלוג בעצמי ? לא יודעת... אולי שיניתי את דעתי, או שנהייתי אחת מהן (לצורך הבהרה - אני רחוקה מלהיות פרחה).

אולי זה בכלל משיעמום.

בכל מקרה, אני בת 17, אנונימית, מהמרכז, לומדת בכיתה י"א ("לומדת"...)

להתראות.