לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


אני רוצה להיות חתול.

Avatarכינוי:  הלוואי שהייתי חתול אנטיפת.

בת: 27





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2014    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

12/2014

פאקינג שנה


כבר מעל לשנה שלא הרגשתי את הצורך לחתוך ולפגוע בעצמי.
ודווקא היום, אני לא מסוגלת לגרור את עצמי מהמיטה ובא לי קצת להעלם ואני תקועה בספרייה המזורגגת וצריכה לעצור את עצמי מלבכות כי אי אפשר פאקינג לבכות בספרייה. כשאת הספרנית.
וזה כל כך מפתה וכל כך אפשרי ואין לי כוח לאף אחד, בכלל.
אני רוצה לנסוע מכאן וללכת לשום מקום ולכל מקום ואין לי כוח יותר.
 
נכתב על ידי הלוואי שהייתי חתול אנטיפת. , 30/12/2014 18:03  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



There's A Good Reason These Tables Are Numbered Honey.



I'm the new cancer, never looked better, you can't stand it 
Because you say so under your breath
"?You're reading lips "When did he get all confident
?Haven't you heard that I'm the new cancer
!Never looked better, and you can't stand it



 
נכתב על ידי הלוואי שהייתי חתול אנטיפת. , 27/12/2014 22:21  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



ביג הירו 6 + נשף פאנדומים + יומולדת לשממית


אז, משעמם לי ואני דוחה את הקץ ואת העבודה שלי באזרחות ולכן אתם זוכים בפוסט על הנשף!

אז, שנתחיל?
קודם כל, תנו לי להסביר לכם את מסלולי הנסיעה שלי בשלושת הימים האלו -
הכפר שלי
עפולה
תל אביב
חולון
ראשון לציון
רחובות
תל אביב
נתניה
עמק חפר
תל אביב
חולון
תל אביב
עפולה
הכפר שלי.
FUN!

בכל מקרה, אז נסעתי לקלייר ואז יצאנו במהירות לסרט. ביג הירו 6!
זה סרט מדהים.
העלילה, הדמויות, המוזיקה, ביימקס.
הסרט הזה לחלוטין עומד באותו מקום כמו איירון מן בשבילי, ואצלי זה משהו מיוחד לומר.



אז אני והיא סיימנו לראות את הסרט, הבנתי שלא היה חכם להתאפר לנשף לפני הסרט כי בכיתי ב70% ממנו וכל האיפור שלי נמרח.
אבל זה היה שווה את זה!
משהו שאני צריכה לציין - לא היה לי מושג מה אני לובשת לנשף עד לילה לפני הנשף. בעיקר כי אני ילדה כשל.
והצקתי למיליון אנשים לגבי מה ללבוש ובסוף לבשתי את הלוליטה שלי.
 זה התחיל עם בגדים נורמלים 


והפך לזונה


חזר ליחסית נורמלי


ואז ויתרתי ושילבתי את החצאית הזו עם כל דבר אפשרי.




ואז החלטתי שנמאס לי, ככה אלך לנשף!


בסוף לבשתי את הלוליטה.

טוב, אז התלבשנו, ונסענו לנשף! הסתבכנו לנצח עם אוטובוסים, חשבו שאנחנו שחקניות והיה דיי משעשע אבל בסוף, הגענו!
 חיכינו בחוץ לדנה וטל וכשהם הגיעו, נכנסו הבאנו לדנה את ספנסר(תוף מרים ירוק ומקסים) ובלונים שקישטנו באוטובוס!
בנשף - באופן כללי היה ממש כיף, רקדנו, קפצנו ועשינו שיט.
יש לי אולי תמונה וחצי משם והם דיי מזעזעות אז לא אעלה אותן.
אבל! אז נגמר הנשף ורצינו לחזור לדנה כמובן. אז הלכנו לשמירת חפצים.
 היה שם כאוס. 
זה היה מסודר בדרך אחת בהתחלה ואז שינו את זה ולא מצאו כלום.
לקח לנו לפחות רבע שעה-חצי שעה לצאת משם ועוד שכחנו שם מטרייה.
טוב, יצאנו משם והסתבכנו קצת עם האוטובוסים אבל בסוף הגענו לתל אביב ובאוטובוס אפילו פגשנו רוסי נחמד שאחרי שהוא שמע אותנו שרים כמו אידיוטים שירים של פאניק ביקש שנשיר לו שיר. אז כמובן ששרנו!
תפסנו מונית לרכבת ומשם נסענו לנתניה ואז במקום ללכת ישירות לדנה עשינו עצירה בבית הפנקייק!
כשקלייר ודנה הזמינו את הקינוח אני כבר נרדמתי על בלון.
בסופו של דבר הגענו אל הדנה בריאים אך עייפים והלכנו לישון כמעט מיד.

למחרת! גירדתי אותי ואת קלייר מהמיטה והתארגנו ארבעתנו והלכנו לחזרות של דנה! שם היא הייתה משרת הומו להפליא.
אחרי החזרות חזרנו אל דנה ועשינו מיליון שיט עד שש בערך ואז אני וטל ליווינו את קלייר לאוטובוס וחזרנו לראות שהחברים של דנה מהאזור גם הגיעו!
עקרונית היינו אמורים לראות סרט אבל אני וטל היינו צריכים ללכת לפני זה.
אז חזרנו מדנה ואני נסעתי לקלייר ושם נרדמתי דיי מהר. אני יצור עייףףףףףף
ושם בעיקר התעצלנו לנצח.

אלו היו שלושה ימים עמוסים להחריד!
וזה היה פוסט התחמקות ממטלה באזרחות ולכן הוא ככ מפורט וארוך, עמכם הסליחה ואביכם התודה.
אני צריכה לישון.

לילה טוב!


 
נכתב על ידי הלוואי שהייתי חתול אנטיפת. , 27/12/2014 01:06  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



קצת נמאס לי


מי״א

ומכל העומס

ובא לי לישון

כי אין לי כבר כוח

בכנות, 

איך אני אמורה לשרוד את השנה הזו?

שלושה מבחנים בשבוע

לפחות שתי עבודות

אתם יודעים שעד סוף המחצית הזו אין לי שבוע אחד בלי מבחן אחד לפחות?

וזו עוד המחצית הקלה.

יש לי עוד עבודת גמר שאני צריכה להבין מה אני עושה בה

ומרצה שלא פנוי לכלום

ואין לי כוח

ואין לי זמן

ואסור לי לחלות 

אבל אני מותשת

נגמרות לי הסחות הדעת

נגמרים לי הפאנפיקים

נגמרים לי רולפלייס לענות להם

ואני מוצאת את עצמי בלי יכולת להכחיש שיש לי יותר מדיי מה לעשות

ואני צריכה ללמוד

ולשבת

וללמוד עוד קצת

ואין לי כוח

אני לא יכולה יותר

אני כנראה לעולם לא אהיה וטרינרית

כי מה זה בכלל להגשים חלומות

דיי נמאס לי

 

 

נכתב על ידי הלוואי שהייתי חתול אנטיפת. , 5/12/2014 18:25  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של הלוואי שהייתי חתול אנטיפת. ב-5/12/2014 18:55
 





6,614
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , מתוסבכים , סיפורים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להלוואי שהייתי חתול אנטיפת. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הלוואי שהייתי חתול אנטיפת. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)