זוכרים את המתיחה הנחמדה שתכננתי לחבר שלי לפני כמה פוסטים? כן, היא לא יצאה לפועל -_- .
אם אי פעם שוב אתכנן איזושהיא מתיחה תזכירו לי בבקשה לא לספר עליה לאמא שלי, טוב? תודה. אז כן.... סיפרתי לאמא שלי על המתיחה והיא טענה שזה "יותר מידי אכזרי". No its not. הסברתי לה, שלעשות טראומה מעוגיות אורואו זה לא אכזרי מאוד... (נכון?) וכשסיפרתי לקורבן התמים שלי (כן בטח) על הנקמונת הקטנטונת הזאת הוא גם הגיב ככה. נו באמת אנשים! תלמדו ליהיות אכזריים! רק ככה האנושות שרדה 2000 שנה בערך.
מה עוד קרה לי בשבוע-שבועיים האלו?
טוב, לא הרבה.
חזרתי ללימודים (זאת אומרת לנכשלים שלי שאוהבים אותי מאוד זמן האחרון) קנו לי פלאפון חדש (סוף סוף! סמסונג 4S זה נחמד-כשהוא אמיתי) LG G2 ובינתיים הכל דבש... מילת מפתח- בינתיים. בטוח שבעוד כמה זמן יקרה לי משהו.
אה כן! ואני לא אוהבת את המערכת גיוס של צה''ל.
שלחתם לי צו ראשון, בסדר. הלכתי לשם ל10 שעות שמיתוכם 7 ישבתי לחכות שיקראו לי. אבל לשלוח לי עוד צו בשביל בדיקות רפואיות זה כבר מעצבן. HELLO!!!!
אני בכיתה י''א! יום אחד שאני מפספסת זה שבוע של השלמות! זה לא שאני לא אוהבת חופש מהלימודים כשלאחרים אין (כי אז אפשר לעשות מוחעחעחעחעחע) אבל זה כשאני לא בכיתה קשה כלכך....
בקיצור, זונות.
עד הפעם הבאה,
שלכם יוליה.
(רוסיה עם הרבה מאוד פיצוליי אישיות)
כי באלי את הכתובית הזאת 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Yuli Vas