מחר בבוקר היא תסלח לי

זאת מסורת שבבוקר של ליל הסדר הולכים לים. מסתבר שזאת מסורת לא רק של החברים שלי, אלא של כולם. מה הקטע פה.

ים בשבילי זה אהבה. אין דבר שאני יותר אוהב מהים, מכל כך הרבה סיבות שונות. הרוגע, החברים, השקט, המים, המטקות, הששבש, הארטיק, הבירה,

הסיגריה אחרי הארטיק, המקלחת, השנצ אחרי הים, השמש.

הבנות.

ואו הבנות. אני מוותר על כל הדברים למעלה ומשאיר רק את הבנות, בחיי.

כמה צורות כמה צבעים כמה רואים ואו. נשטפות לי העיניים.

אבל בדיוק בגלל זה, ים בשבילי זה כמו ללחוץ על סימן כחול - זה כואב אבל אתה לא יכול להפסיק. מסוג הדברים שאתה אוהב ושונא.

בטח אתן שואלות - "מה? ג'וני התפגר? כל כך הרבה בנות והוא שונא את זה?!".

אז בואו אני אסביר לכן בדיוק למה - 

קחו ילד שמן עם התמכרות לממתקים, ותכניסו אותו לחנות הדגל של M&M בניו יורק.

אה, ועוד תגידו לו - שהוא לא צריך לשלם. ובכלל לא לקחת לקופה. פשוט לקחת ולאכול.

זה ייגמר באחת משתי האופציות - או שהוא ישתגע, או שהוא יאכל עד שהוא ימות.

אז נכון שאני לא ילד שמן וההתמכרות שלי היא דווקא לא לממתקים. אבל בלי שום ספק הים עדיף על הM&M, ואם אפשר לשלב את הבנות עם השוקולד זה בכלל נחמד.

אבל פאקינג שיט, הבטחתם מעבדות לחירות, ואני מגיע לים ואפשר להשתגע. כל שניה אני רוצה משהו(או מישהי) אחר, ואיך אפשר להתרכז ככה?!

חרא. כבר כשהייתי ילד הייתה לי את הבעיה הזאת - 

הייתי עם אמא באיזה חנות, והיה ארון עם בובות ממש ממש מגניבות. אמא הייתה צריכה ללכת לקנות כל מיני דברים, אז היא אמרה לי לבחור אחת מהבובות ולמצוא אותה כשאני מסיים.

עברו שעתיים והיא מוצאת אותי עומד מול הארון, עם מבט מזוגג בעיניים, מסביר לה שהצלחתי לצמצם את ההתלבטות רק ל2 בובות.

לא שהיה אכפת לאמא לקנות לי את שתיהן, אבל היא רצתה ללמד אותי לקח. אז היא אמרה לי שהיא הולכת לעמוד בתור בקופה ויש לי עד שהיא מגיעה לקופה לבחור.

בסוף היא הייתה צריכה למשוך אותי משם, כשכמובן לא הצלחתי לבחור - ויצאתי בלי כלום. כוסאמא של אמא.

ועוד בים כשאתן בביקני קטן קטן ורואים הכל אבל עדיין יש מקום לדמיון, וסיימתן להשחים בשמש ועוד אתן מרוחות בשמן - איך אני אבחר איך?!

ים זה אהבה והייתי רוצה להיות שם כל הזמן.

חג שמח ואם אתן לא אוכלות כשר אז יש לנו על מה לדבר (;