האמת שכבר כמה זמן רציתי לכתוב על הנשף שלי שעוד מעט הוא בן שנה, אבל לא כל כך הייתה לי סבלנות לשבת ולנסות לכתוב אירוע כזה משמעותי.
עכשיו גם ראיתי את השטויות ששירה הדס-דרך-העביר לבודדת-נקר כתבה, בלי להעליב כן? מקווה שהיא תצליח להחזיק עד הסוף כי המסקנות הן בסוף.
בנשף שלי, שהיה אחד מהימים היותר טובים בחיים שלי, מה גם שהוא היה באותו שבוע של המסיבה, היו כמה דרכים שפתחתי במהלך התיכון והגיעו לסוג של סיום..או התחלה חדשה.
אז הכל התחיל בזה שבפאקינג כיתה י', נעה-שהייתה-אז-הידידה-הכי-טובה, החליטה שימות העולם אני הולך איתה לנשף. היא גם רצתה להחתים אותי על חוזה.
אני סירבתי בתוקף, ובמהלך השנים הבטחתי לכמה בנות שונות שאלך איתן לנשף..בסוף, באמת הלכתי עם נעה.
אז הנשף התקרב, ואני אחשוף פרט על עצמי - יש לי קטע עם לבוש פורמלי. זה בא קצת מהמשפחה שבארה"ב ששמה זה חובה, וקצת צחוקים עם האחים שלי בארץ, אבל נהיה לי קטע כזה.
עניבות, וסטים, חליפות, מכנסיים מחויטות, מכופתרות - מה שרק תתנו לי אני לוקח. ואני ארצה ללבוש הכל. כן, יש לי גם מספר של חייט ברשימת אנשי קשר בפלאפון.
אז כמו שכבר הבנתם לחליפה לא הייתי צריך לדאוג, כבר אז היו לי 2. בעצם גם היום יש לי 2. צריך לקנות כבר שלישית..
אבל מה אני מזיין את השכל - בואו נגיע לעיקר;
ביום של הנשף, נעה באה אליי להצטלם קצת וכו'. ממני הלכנו לבית של נועם, החברה הכי טובה של נעה, שמה נפגשנו 4 זוגות.
אחד מהבנים הביא בקבוק של משהו שאני כבר באמת לא זוכר מה הוא היה, והתחלנו לשתות.
מריצים צחוקים - ואז הגיעה הלימוזינה.
עולים ללימוזינה ובכוונה מבקשים ממנו לעשות סיבובים - אם מגיעים בסטייל אז גם לדפוק איחור לא?
יורדים מהלימוזינה, כוס שמפניה ואני כבר בראש.
הנשף הכי מוגזם שאתם יכולים לדמיין - ככה היה הנשף.
איך שיורדים מהלימוזינה צלמים עם פלאשים, שטיח אדום. אולם קבלה שמגישים בו קוקטיילים.
כולם אומרים שלום אחד לשני, ואני רואה שרונית(ידידה מהכיתה) עומדת ביחד עם אורי(שלא דיברה איתי כבר שנה וחצי).
אני לא ממהר להתקרב לשם, אבל רונית קוראת לי ואני מגיע. אומר לה שלום ומחמיא לה הלבוש. ברוב חוצפתה היא משאירה אותי לבד עם אורי,
אחרי שנה וחצי שהיא לא דיברה איתי ולא הסתכלה לי בפנים, אחרי מה שעשיתי לה ועוד שהייתי עם החברה הכי טובה שלה.
ואז היא אומרת לי;
-"לא הגיע הזמן שנהיה בוגרים?"
-"לי אין בעיה, את זאת שלא רוצה לדבר איתי.."
-"אז די בוא נשים את זה מאחורינו"
-"שמנו. את נראית טוב היום אני חייב לציין"
מסיימים את השיחה ונכנסים למסיבה.
לצערכם, לא סיפרתי לאף אחד מה קרה מפה והלאה. לא לידידות הכי טובות, לא לידידות עם הטבות, ולא לחברים הכי טובים שלי.
5 שעות שאני שומר לעצמי, ויום אחד אספר לאחרים..וגם לכם.
לא שקרה איזה אירוע משוגע. אני כן יכול להגיד שעשיתי משהו שנקרא בקולג'ים - Victory Lap(מסורת ששחקני פוטבול עושים בשנה האחרונה של הקולג'. הולכים לכל הבנות שהם היו איתן - חברות, סטוצים, הכל - מוודאים שהכל בסדר ואין כעס בין הצדדים, ועל הדרך גם נותנים סיבוב אחרון)
אני כן יכול להגיד שהייתי עם חברות טובות,
אני לא אגיד כמה אבל מתוך חבורה רק אחת הרגישה לא נעים להיות איתי אחרי שהייתי עם החברות הכי טובות שלה, אבל זאת הייתה הפעולה שסללה לי את הדרך אל השלישיה האגדית שתבוא חודשים אחר כך..
בנות אה?
אני כן יכול להגיד שויתרתי על אפטר פארטי מטורף בשביל לסגור מעגל עם מאי, החלטה שבדיעבד לא הייתה משתלמת בעליל, אבל זאת הייתה הפעם הראשונה שמישהי הזיזה את הראש איתי.
ובסופו של דבר סיימתי את הערב בים, עם עוד 30 חברים וידידות, כשכולם שיכורים מהתחת ובטוחים שהייתי עם חצי שכבה.
אז שירה הדס-נקר, אני מקווה ששרדת את הפוסט הזה והגעת עד לפה, ואני אנצל אותו להגיד לך ולכל הבנות פה כמה דברים -
אני שילמתי רק 250 ש"ח על הנשף. הכי הרבה ששמעתי עד היום שמישהו שילם על נשף זה 300 ש"ח, ותאמיני לי שאני מכיר גם אנשים מהאזורים הכי עשירים בארץ.
הנשף שלי היה עם אלכוהול חופשי, משמע כל הערב בר שבקושי בודק תעודות וכולם שותים כמה שהם רוצים.
בואי תשמעי משהו - אני יכול לספור עם 2 ידיים את כמות הבנים והבנות שהקיאו והיו סמרטוטים.
הנשף שלי היה אחת החוויות הכי כיפיות בחיים שלי, וככה גם לכל מי שדיברתי איתו.
הנשף זה ההזדמנות האחרונה לראות את כולם, לעשות מה שאתה רוצה בלי לחשוב על אם תראה את הבן אדם שמולך שוב או לא.
סוף סוף להתפרק מהלימודים ומהמירוץ של ה12 שנים שעברת. אז כן מותר לשתות ומותר לשתות הרבה, בשביל מה אנחנו בני 18?
בנשף שלי כולם היו בחליפות ושמלות, אבל לא שילמו עליהם כ"כ הרבה כסף.
ועדיין נראו מעולה - ובואי אני אגלה לך משהו, כשכולם לבושים יפה - הרמה של האירוע עולה. תשאלי כל אחד שעבד בחיי לילה.
אז חלאס עם השטויות האלה,
כי גם מכוערים נהנים בנשף (;
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
