זו פעם ראשונה שאני מנסה לכתוב אחרי שעישנתי.
פעם היית מעבירה את היד שלך על הבטן שלי. לאט, עם אצבע אחת, עוברת מהחזה ועד לפופיק.
מתעכבת על הריבועים ומגרגרת.
בואי לאמסטרדם, אמרתי לה.
לא צריך הרבה זמן, אפילו מספיק סופ"ש. נשכור לנו איזה דירה אירופאית.
בלי לחשוב יותר מידי.
אז מה אם אף לא שכבנו לפני. מה כבר יכול לקרות? אני מבטיח שתהני.
אם זה באמת meant to be, זה יעבוד מעצמו.
4 שנים אנחנו מכירים וזה אף פעם לא הסתדר.
היינו אמורים לסוע לאילת זוכרת?
גם אז, בלי לחשוב יותר מידי. לא להרבה זמן.
גם אז זה היה ביום הולדת שלי.
אני חשבתי שאת לא רצינית, את עוד לא התגברת עליו לגמרי.
אם היית קצת יותר רצינית, זו היית את היום במקומה.
בסוף נסעתי עם בלעדייך.
לא הפסדת הרבה..היה גל חום, לא היה לנו כסף והמלון היה מזעזע.
כל הרעיון היה לברוח. טעיתי כשחשבתי שזה יעבוד בלעדייך.
אני לא מפסיק לחשוב אם את אמיתית. אם זה הדדי. אם את חושבת עליי כמו שאני חושב עלייך.
ואם עכשיו הייתי עוזב אותה, ובא. עם בקבוק של ג'ין, בקבוק של טוניק, קופסאת סיגריות וגרם של וויד.
הרי 2 כוסות וג'ויינט אחד אחר כך את כבר תהי ערומה, בלי המשקפיים שאני כל כך אוהבת, עם הראש נשען אחורה לכרית, צוחקת צחוק מתגלגל.
ואולי את לא אמיתית. אני לא יכול שלא לחשוב אם חלק מהסיבות לרגשות שלי אלייך הם מהאשליה שיצרתי לך בראש שלי.
גזרתי אותך לתוך התבנית שלי לאישה המושלמת, וכל מה שמוצא חן בעיניי אני מוזג לתבנית.
גם אם התבנית לא בדיוק בצורה שלך במציאות.
ואם את בדיוק יוצאת עם מישהו,
לא היית עוזבת הכל ובאה?
כבר אמרת שאת אוהבת, דיברנו על חתונה.
היינו יכולים. אבל היא הייתה אמיתית כשאת לא היית. התחבאת מאחורי ההודעות שאת כל כך אוהבת, כשהיא באה.
אני חושב שהיה מספיק שהיית מופיעה. אבל תמיד היית טובה בדיבורים.
בכל העולם טיילנו בדיבורים שלך.
והיא אוהבת אותי. ודואג לי וחושבת עליי.
הבטיחו לי אהבה מהסרטים.
"אתה תלך ברחוב וכולן יהיו ברווזות לידה" הוא אמר,
ואני האמנתי.
במקום זה קיבלתי אהבה של החיים האמיתיים. אהבה של כנות והערכה וכבוד ואכפתיות.
אבל מי ביקש את כל אלה?
נהיה לי קשה יותר ויותר לחבר את המחשבות אחת לשנייה לרצף הגיוני אחד של תודעה.
אני צריך לכתוב למעלה שהבדל הפסקאות מייצג את קטיעת חוט המחשבה,
וגם שקלתי לעבור על הקטע הזה ולערוך אותו -
אבל אני בניסוי פה,
וזה מה שיצא לי אחרי ג'ויינט ביום שישי בערב.
איזה שיר את שומעת עכשיו?