או: למה אני מתחיל עם בנות במסיבות רק לעיתים נדירות.
שוב החותמת על היד, שוב יחס של 6 בנים לבת אחת, שוב אלכוהול גרוע במחירים שלא היו מביישים בקבוק ואן גוך.
ושוב התופעה הזאת של צניחת הסטנדרטים, ואני אסביר;
יש קטע כזה במסיבות, שנעלמים הסטנדרטים. בנים מוצאים את עצמם עם בנות שאם הם היו צריכים לראות את הפרצוף שלהן למחרת בבוקר,
סביר להניח שהם היו נכנסים להלם קרב.
ולהפך, בנות שנותנות לעצמן לזרום עם בנים שהתמונה שלהם מופיעה בויקיפדיה ליד הערך "אורנג-אוטן כתום-חזה".
כל הסולם החברתי מתנפץ.
ואל תבינו אותי לא נכון, אני מבין - מסיבה, אלכוהול, הורמונים, אנשים באים להתפרק.
ואל תבינו אותי לא נכון, אני גם בעד - וכמה שיותר יותר טוב.
אבל איפה שהוא צריך להיות קו - כי לזיין 10 בנות מגעילות לא משתווה ללזיין 1 שווה, לא בכבוד ולא בהנאה.
וזאת הסיבה שאני בקושי מתחיל עם בנות במסיבה. וגם אז בוחר בפינצטה.
וכן, שמתי לב שאת יושבת על הבר ומצביעה עליי,
ושמתי לב גם שעברת לידי ונגעת לי ביד.
זה לא יהפוך אותך לכוסית, ובטח שלא יגרום לי לאבד סנטימטר של ריכוז מהסיגריה.
ועוד דבר שקרה לכמה חברים במסיבה ומרגיז אותי,
זה נחמד שקונים לך שתייה, נכון.
אבל כשאת מזדיינת רק עם מי שקונה לך משהו - את בעצם זונה.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
