שלום, 

כן אתן שם. 

מספר שתיים. צעד אחד קדימה. תמיד אתן מאחורי הילדה "הכי מקובלת"? אני לא רואה, אני רוצה לראות שאני מדברת עלייכן. 

היי - 

אני רותי, הכרנו כבר. אתן לרוב שונאות אותי, מספרי שתיים חביבות (ברשותכם אתייחס לזן הנקבי), כי אני יוצאת נגד המנהיגה שלכן או נגד העליל המוזר שלכן (תירו בי - אני לא מבינה למה אתן חושבות שג'סטין ביבר חתיך). קשה להאמין אבל פעם הייתי איפה שאתן. כן, כן, אני יודעת. בד"כ לא מעלה את זה בפגישה הראשונה שלי איתכן, אני נותנת לכן להסתגל לעובדה שאני שונאת את השירה של ג'סטין ביבר ואת סילינה גומז. לא, אני לא חושבת שאתן שטחיות. בכלל לא. באמת שלא. לא בציניות. אני לא חושבת שאתן שיטחיות. רובכן עשיתם בחירה מודעת ומאוד מאוד חכמה פשוט להיות אחת מהאדר. אני יודעת. עשיתי את זה פעם ויצאתי מהצד השני. 

אתם יודעים מה - אני פשוט אקרא לה בשם - מיס' (כמו מס' שזה קיצור למספר). 

מס', 

אני בד"כ מסתדרת אתך לא רע, משתדלת לא להיות רעה מידי. אני רואה בזווית העין שלי איך יורדים עלייך כי את שמנה. את לא שמנה מיס'. לא את לא. לפעמים את נראית הרבה יותר טוב מה"מנהיגה" את פשוט לובשת את הבגדים שלה. אין לי בעיה שתלבשי את מה שאת חושבת שנכון לך ללבוש אבל את באמת מאמינה שהמגפיים המוזרות האלה עם טייץ איילים זה עובד טוב או שהיא חושבת ככה?

אז כן, אולי הייתי הרבה יותר קטנה ממך שיצאתי משם. אולי אני לא יודעת על מה אני מדברת. אולי את פשוט ככה, מיס', אני לא יודעת... אולי את עושה מה שטוב לך.

אבל אז באה השאלה הזאת, ובאיזשהו שלב את פשוט חייבת לשאול את עצמך את השאלה המאוד חשובה הזאת -

זאת באמת אני?

אני באמת חושבת ככה?

אין בי משהו אחר? אין בי יצירתיות?

ואני רוצה להגיד שאם יש בך את יכולה לצאת משם, או להישאר, גם להישאר זה בסדר. ולהגיד - "זאת אני מהיום, לא היא." ותורידי (לא מולי בבקשה) את הבגדים הקטים עלייך בכמה מידות שקנית כדי למצוא חן, ותזרקי בבקשה לפח את כל טונות האיפור שבכלל לא נחוץ לילדה בת שתיים עשרה. 

אז היום, במבט לאחור, התקופה שלי כ"מספר שתיים" הייתה דיי סתמית. הייתי מן שק חבטות למקרה חירום אבל מצאתי חברים טובים באמת. ואת יודעת, מיס' כמה קשה למצוא כאלה? ולא אכפת לי, בסופו של דבר, אם את אוהבת את סלינה גומז או את עליל הנוער המוזר ביותר שאת רק יכולה לחשוב עליו. לא מעניין אותי לאיזו מוזיקה מחורבנת את מקשיבה, לא מעניין אותי כמה קטנים ממך הבגדים שאת לובשת, לא אכפת לי משום דבר חוץ ממי שאת. ומי שאת, בסופו של דבר לא יכולה להיכנס לתוך מיס'. מי שאת הרבה יותר גדולה מזה. 

וכל עוד את בסדר עם מי שאת - גם אני.