בוקר טוב קוראי בלוגים צעירים וצעירים פחות (סתבא, זה מחשב. את מוזמנת לקרוא את הבלוג הזה. אוקי... אולי לא הבלוג הזה.. ו...)  בקיצור - קוראי בלוג יקרים - החלטתי להכין לכם דיאלוג ביני לבין יהל כדי שתראו איך חברות אמת עובדת. יהל עזר. 

תודה לאלן דלון שהיווה השראה ענקית. ולאמא שלי שהביאה אותי עד הלום. 

יהל: בוקר. 

אני: בוקר טוב. שחכת את הטוב. 

יהל: לא שחכתי. טוב זה מיותר. (פה אני אציין את העובדה שיהל הוא דכאוני ברמות ענקיות ומעצבן בערך באותה מידה) 

(פה יהל - ואני מצטטת - "זה לא נכון! זה לא נכון! מי הוא? מי הוא? מה הוא אלך דלון?) 

אני: (התעלמות) 

פה רותי רוצה לציין את העובדה שהיא לא מתעלמת היא פשוט מנסה להתרכז במשהו מעניין מאחורי יהל. כלומר כיסא. כיסא יותר מעניין מיהל. 

פה יהל רוצה לציין שהכיסא לא יותר מעניין אבל השולחן כן. ובנוסף הוא רוצה לציין שהוא לא אלן דלון. אלן דלון הוא אחד והיחיד והוא נמצא בבית קברות ברמת גן ליד הארי פוטר. 

יהל: ... ראית דוקטור? 

רותי: אם האינטרנט שאין לי בבית? איך אני אראה דוקטור הו? 

יהל: את כותבת פוסטים בבלוג שלך יפה מאוד בלי אינטרנט. 

פה רותי לציין שאין לה אינטרנט בבית במחשב הנייד שלה אבל יש לה אינטרנט במחשב של המשפחה שלה. ככה שיהל אינו ראשי לדבר. 

יהל: שותק. (הוא אינו ראשי לדבר) 

רותי: עשית שעורי בית? 

פה רותי רוצה לציין שזאת שאלה דיי מיותרת כי התשובה היא תמיד לא. 

יהל: כן. 

רותי: באמת?! 

~רותי מתעוררת מהחלום בהקיץ~ 

יהל: לא. שוב.