ראינו היום בכיתה את "שייקספיר מאוהב." 

אני שונאת סיפורי אהבה, באמת. שונאת, בכל ליבי, סרטים רומנטיים או ספרים כגון אשתו של הנוסע בזמן (אני אמורה להיות מופתעת שהוא מציע לה נישואים? קראתם את השם של הספר?!) 

אני פשוט לא סובלת את הסיפור הנורמאלי-לא-מיוחד-או-מעורר-דיון-בשום-צורה. אתם פשוט יודעים מההתחלה מה הולך לקרות אז למה לראות את כל הסרט? 

בכל אופן - זה הופך אותי לבן אדם שבלתי נסבל לראות אתו סרטים. אולי זאת הדרך שבה אני יכולה להשתגע ולזרוק כרית על המסך, אולי זו הדרך שבה אני מתחילה לדבר ג'יבריש כשאני לא מסכימה עם מה שנאמר על המסך. בקיצור - לעולם אל תראו איתי קומדיה רומנטית. 

בברכה, 

רותי (ששנאה גם את השטן לובשת פראדה ולא הבינה את הסוף בכלל)