למה אני לא עונה לתגובות (לשאלתה של דנה) - 

1) אם אני רוצה להגיב אני כותבת פוסט תגובה. פוסט זאת יצירת אומנות, אתם מוזמנים לבקר, להלל או לשנוא אותה בתגובות אבל אני לא אגיב לתגובות שלכם בצורת תגובה. ההגבה הזאת מזיזה אותי מדרגת היוצר על המבקר. שניי התפקידים חיונים - היוצרים לא יצרו בלי מבקרים והמבקרים לא יבקרו בלי היוצרים. לכן אני מעדיפה לכתוב פוסט תגובה חדש. 

לדעתי אומנות היא אמירה. כל אמירה. שיכולתה להתגלם בסיפור, שיר, הצגה, מאמר, צילום או כל דבר אחר שנראה ליוצר לגיטימי. אומנות לא צריכה להיות טובה (למרות שאני מקווה שהפוסטים שלי כן). 

הפוסטים שלי מתיימרים להיות בעליי אמירה כלשהי, עמדה כלשהי בנושא מסיום. גם אם הוא דגים או משחקים של ימיי הולדת. כמו כל אומן אחר גם אני לוקחת השראה מכל מיני מקומות (הבלוגים שלכם, עיתונים, הנושא החם) ואת ההשראה הזאת הופכים למשהו גדול יותר, לרעיון מגובש (לפעמים הוא פחות לפעמים הוא יותר) ומעניין (כנ"ל ). 

לפי הקביעה הזאת גם תגובה היא יצירת אומנות (אם אומנות היא אמירה > תגובה היא אמירה > תגובה = יצירת אומנות). אני מסכימה, אבל כמו שאמרתי קודם - לכם יש את יצירות האמנות שלכם ולי יש את שלי. אני משתדלת מאוד להיות בשני הצדדים אבל לא בבלוג שלי, הבלוג שלי נועד בשביל שלי היה מקום להיות ה"יוצרת" הבלוגים שלכם נועדו (לא רק בשביל זה, אני מניחה) כדי שלי, ולעוד המון אנשים אחרים, היה מקום כדי להיות "המבקרים". אני נהנית מאוד מהתגובות שלכם, הן מרתקות וגורמות לי לחשוב מחשבות שניות, לפעמים שלישות ורבעיות, אל מה באמת כתבתי. לפעמים אני כותבת משהו והוא יוצא איום ונורא אבל אתם חושבים שהוא מעניין, אולי אקרא אותו שוב ואבין שהוא לא היה באמת כזה נורא כמו שחשבתי. 

לפעמים אני כותבת פוסט ואני חושבת שהוא יוצא מדהים אבל אתם לא משאירים אף תגובה (אתם תמיד מנומסים מידי בשביל להגיד משהו רע), אולי אני אקרא אותו שוב ואבין - "אבוי, זה פוסט נוראי." 

כמו לכל אומנות גם לפוסטים וגם לתגובות יש את המקומות החשובים שלהם ואני לא מתערבבת במקום שלכם כמו שאתם לא כותבים פוסטים בשבילי. 

2) לפעמים אין לי שום דבר חכם להגיד על התגובות שלכם. 

3) לפעמים אני לא מסכימה עם התגובות שלכם אבל לא חושבת שראוי לציין את זה לכול האינטרנט (אל תדאגו, ברוב הפעמים אני מסכימה). 

אל תפסיקו להגיב. זה שאני לא מגיבה בחזרה לא אומר שום דבר. אתם אדירים + ואני חושבת שיצירות האומנות שלכם מגניבות ברמות על ואני שמחה לקרוא אותם בכל זמן. את מעניינים מאוד ולכן אני אפילו יותר מאושרת אם אתם מגיבים בתור משתמש (ככה אני יכולה לקרוא את הבלוג שלכם). אל תפסיקו להיות מגניבים ומגיבים, 

רותי.