אני מטומטם. החלטתי לפתוח בלוג ופשוט לכתוב בו. אז עשיתי את זה. רק שכחתי להציג את הבלוג.
אז לכל הקוראים(אם יש כאלו). קוראים לי אלעד. פתחתי את הבלוג הזה כי, לפי חברים שלי (וחברה שלי) אני אדם ש"חושב יותר מדי". מסוג האנשים שיגידו לו לסתום את הפה כשהוא אומר מה דעתו ושאומרים לו שהוא מתנשא רק כי יש לו דעה על יותר מדי דברים( או שאני באמת מתנשא, מי יודע?).
בכל מקרה, המטרה היא לא לכתוב על עצמי, אני לא מנסה לפרוק רגשות או תסכול או שום דבר- בשביל זה יש לי חברים ומשפחה.
אני כותב כאן במטרה להביע רעיונות ודעות שלי, שכמעט לאף אחד אין כוח לדבר איתי עליהם יותר מעשר דקות לפני שמגיעים ליאוש כי ביקשתי מהם לחשוב קצת בעצמם ולא להביע דעות שקיבלו מאנשים אחרים.
אז אחרי שחפרתי כאן וובפוסטים קודמים אני מבקש להתחיל מחדש: בלוג על פילוסופיה, רעיונות, מדע ובני אדם. על הדרך שבה אני רואה את העולם.
אני אדם שקורא הרבה ויש לו הרבה זמן לחשוב, אז אני רוצה להביא את הרעיונות שלי לאחרים, שאולי יסכימו לקבל אותם.
הפילוסוף הגרמני, פרדריך ניטשה( כן, יש לי קטע עם לצטט אנשים ופתגמים) אמר שהוא בקושי זוכר את כל הדעות שלו, אז איך אפשר לבקש ממנו לזכור את הנימוקים לכולן? אני גם כותב כדי לא לשכוח רעיונות. עוד פתגם, שאני לא זוכר איפה קראתי, אומר שכדי להיות פילוסוף צריך לסבול מבעיות זיכרון( המשפט אירוני, אני יודע) אולי בגלל זה אני מצטט הרבה אנשים, כי סך הכל אין יותר מדי מה לחדש בעולם. את כל הדברים החכמים כבר אמרו( את זה אמר ארתור שופנהאואר). אז חוץ מלחפור, לצטט אנשים ושימוש יתר בסוגריים בשביל הערות שאני חושב שהן שנונות הבלוג הזה יהיה אדיר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
