לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

אין אמת, עלינו ליצור אותה

החיים הם הדרך למוות

כינוי:  Elad Who

בן: 29





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2013    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      




הוסף מסר

6/2013

כולם מחפשים קהילה


בפוסט הקודם שלי דיברתי על זה שבני אדם בוחרים להישאר עם האמונה הדתית שלהם כי היא מספקת להם מסגרת נוחה לחיות לפיה.  אני לא חושב שאתאיסטים שונים מהם, כל בני אדם מחפשים מסגרת להשתייך אליה. לא משנה אם זה לאום, דת, מדינה, עיר תרבות, ארגון, קבוצת כדורגל, השקפה פוליטית או מעריצות של ג'סטין ביבר.

 

ניל דגראס טייסון אמר פעם "אני לא מבין אתאיסטים, אני לא מכיר אררגון של אנשים- שלא-משחקים-גולף". הוא צודק, אז למה בכל זאת יש עשרות ארגונים ותנועות כאלו? כי יש לנו צורך ביולוגי להשתייך לקהילה, אוהבים להרגיש נתמכים כחלק מקבוצה גדולה שמעוררת אצלנו רגשות חיוביים . אנשים נצמדים לתווית כזו כדי להרגיש שייכים, נותן תחושת עליונות מעל אחרים. הגאווה שאתה יהודי, אחרי כל מה שהעם היהודי עבר. אנחנו אוהבים את ההקשר הרגשי הזה להיסטוריה של העם שלנו, כמו שהאמריקאים אוהבים את שלהם. אנחנו יכולים לצחוק על המלכה ויקטוריה , אבל הבריטים לא אוהבים שעמים אחרים לועגים להם.  אוהדי כדורגל לוקחים את המשחקים ברצינות כמו הקנאים  המוסלמים שרוצחים כופרים.

 

אנחנו צריכים להיות מודעים אליהם ולהיזהר ממה שאנחנו עושים. לפעמים הרגש הזה נותן לנו תקווה, מקשר אותנו לשמות גדולים יותר וגרם לנו להאמין שאנחנו שווים יותר. גאה להיות אמריקאי. האם זה אומר ששאר המדינות נחותות יותר? האמונות הרגשיות האלו גורמות לנו להרגיש נעלים ומגובשים יותר מאחרים. אין בזה דבר רע, בכל זאת רק ככה ערים ומדינות מצליחים להתקיים. אם אף אחד לא יראה את עצמו כאזרח צרפתי צרפת לא תתקיים.

 

הרגשות האלו יכולים להיות מדרון חלק מאוד. גם אם אנחנו לא מרגישים שייכים לאף קבוצה, אבל אנחנו רוצים להיות שייכים. רוצים להיות מקובלים ולהיות נאהבים על ידי אחרים. אכפת לנו מה אחרים חושבים. כדי לזכות בכבוד של שאר חברי הקהילה שלנו אנחנו נרצה לעשות הרבה, וזאת המהות האמיתית של לחץ חברתי.

 

היו מלחמות בגלל דת, לאום, תרבות, אוהדי ספורט ומלחמות מעריצים. הכול בהתאם לגודל האמונה וכמה לגיטימציה היא נותנת. לא חסר מעריצים מטורפים לאף זמר או להקה.

אנחנו תמיד יוצאים למלחות בגלל מערכת אמונות כלשהי שנפגעת או בגלל שיש צורך לכפות עליה. הדת לא מיוחדת. ברמה מסוימת כולן אמונות  שמאמינות שהן נכונות ויש להן קיימות אובייקטיבת. האמונה הזאת נותנת להם (ככה  הם מאמינים) לגיטימציה לכפות אותה על אחרים ולדרוש שלא יפגעו בכבודם. אם אני אעשה פרודיה על קווין, אז יש כאלו שיצחקו ויש כאלו שיקללו אותי ואת כל המשפחה שלי 5 דורות אחורה. למה? כי הרגש ה"לאומי-דתי" שלו ללהקה הרבה יותר חזק משלי, למרות שגם אני אוהב קווין.

 

זה טוב להרגיש שייך, זה כיף להרגיש שדואגים לך, אבל אף פעם לא כדאי ללכת לקיצון. כדי להשיג את הרגשות האלו חפשו אצל המשפחה והחברים,. גם להיות חלק מדת, ארגון או לאום זה מעולה. אם זה גורם לכם אושר, לכו על זה. אל תיתנו לאף אחד להפריע לכם בדרך לאושר, אבל גם אף תפריעו לאף אחד בדרך לאושר שלו. 

נכתב על ידי Elad Who , 15/6/2013 22:11  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




1,650
הבלוג משוייך לקטגוריות: 18 עד 21 , יצירתיות , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לElad Who אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Elad Who ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)