מצטער שלא יצא לי לכתוב הרבה זמן, הראש שלי נדד לדברים אחרים, אני מקווה להמשיך לכתוב כאן עוד הרבה.
-
לפני חודש הייתי בהופעה האחרונה של כוורת, ולמרות מה שהם אמרו היה
יותר הרבה מ"נחמד". למשך כל ההופעה אפשר היה להרגיש את ההנאה והאנרגיות
של כל הקהל, גם של המבוגרים שנולדו בימים הראשונים של ההיסטוריה. נהניתי מאוד והיה מדהים, אבל לקחתי עוד משהו
מהופעה הזאת.
אבא שלי, שהזמין לנו את הכרטיסים, קנה את הכרטיסים היקרים יותר ולכן
ישבנו בטריבונה ולא על הדשא. טעות גדולה בדיעבד. במקום להיות חלק מהקהל מעריצים
שרוקד בט,שר וצורח ליד הבמה, ומרגיש כחלק מהופעה, אנחנו ישבנו על כיסאות ומחאנו כפיים לעצמנו. בשלב הזה
באמת היה רק נחמד, אבל לקראת אמצע ההופעה קם איש זקן אחד , עם מבט מטורף בעיניים
וחיוך מרוח על הפנים והתחיל לרקוד. לא עברו שני שירים והצטרפו אליו עוד עשרים
אנשים (כולל אני, מן הסתם). כולנו רוקדים ושרים על המדרגות עד שאנשי האבטחה מגיעים וצורחים על כולם לחזור
לשבת. אפקט העדר פעל שוב – כמו שאנשים באו
לרקוד, ככה הם חזרו לשבת. חוץ מהזקן.
הוא התיישב לשלוש שניות ואז קם,באותן אנרגיות של שיגעון ממקודם והתחיל
לרקוד מחדש, אחרי כמה סיבובים כאלו עם המאבטחים , הוא פשוט התחיל להתעלם מהם
והמשיך לרקוד תוך כדי שהם צועקים עליו. בסוף הם ויתרו והוא המשיך לרקוד.
אף אחד לא הצטרף אליו, אבל היו אחד או שניים שעמדו ושרו לידו, גם
משהו. בשלב הזה חשבתי "זין עליהם! אם הוא יכול אז גם אני וכל אחד אחר פה
יכול, מה הם יעשו כשכולם יקומו ואף אחד לא יקשיב להם? שום דבר". קמתי ואנשים
התחילו לקום איתי ויצא שחצי קהל קם(שוב, רק אלו שבטריבונה, אלו שבדשא עמדו כל הזמן
מן הסתם). ככה זה נמשך עד שבסוף ההופעה כולם כבר עמדו. אני ואח שלי קלטנו את זה,
וניסנו משהו חדש. השיר האחרון היה "נחמד", ובגלל שהוא יחסית איטי התחלנו
להתנדנד מצד לצד ולראות כמה יצטרפו אלינו. נחשו מה? הרבה שראו אותנו פשוט חיקו את
ההתנהגות שלנו.
מכל ההופעה הזאת למדתי משהו מנהיגות ואפקט העדר. כשבנאדם עושה משהו,
באמת רק בגלל שהוא נהנה לעשות את זה, ולא מוותר בגלל לחצים חיצוניים ולא מפחד שהוא
נראה מטומטם הוא יתמיד לעשות את זה ואנשים יצטרפו אליו. הוא לא דואג אם הוא היחידי
שעושה את זה או מה יחשבו עליו – הוא פשוט עושה מה שגורם לו אושר. ואז מה? אנשים
יצטרפו אליו, כמעט תמיד זה מה שיקרה. עד שזה יהפוך לנורמה. ככה מתחילות מהפכות.
כבני אדם אנחנו אוהבים להרגיש שייכים למסגרת חברתית, ואדם כזה יוצר מסגרת כל עוד
הוא ממשיך ואנשים מצטרפים אליו.
"
אל תחשוש להיות אקסצנטרי בדעותיך, משום שכל דעה שכעת מקובלת הייתה בעברה אקסצנטרית."-
ברטראנד ראסל.
מנהיג הוא אחד שעומד בראש וההתנהגות שלו מובילה את כולם, הוא משמש
דוגמא. הוא מפנה לכולם את הגב כי הוא יודע שהם מאחוריו. לא סתם במלחמות המפקדים
היו הראשונים בשורה, הם שימשו דוגמא לצבא של חיילים מפוחדים, הם הראו מה הדבר שצריך לעשות. הם
מחכים את ההתנהגות שלו כמו שהקהל חיכה את ההתנהגות שלי ושל אחי וכמו שכולם הצטרפו
אל הזקן.
"
רק מי שלוקח סיכון והולך רחוק, מגלה עד כמה רחוק הוא יכול להגיע."- אלברט איינשטין
קשה לאמץ התנהגות כזו, הידיעה שבהתחלה יצחקו עליך, היא ידיעה שקשה
לחיות איתה בהתחלה, אבל בסופו של דבר מספיק
אנשים יצטרפו אליך . ואם בכל זאת, יש לכם ספק או שמה שאמרתי לא נשמע לכם כל כך
אמין, אני מציע שתראו את הסרטון הזה, הוא ישנה לכם את צורת החשיבה:
http://www.youtube.com/watch?v=GA8z7f7a2Pk
בבלוג זה
בכל הבלוגים
