אין אמת, עלינו ליצור אותההחיים הם הדרך למוות |
כינוי:
Elad Who בן: 29
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוקטובר 2013
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | |
הוסף מסר | 10/2013
הצפרדע והעקרב
השמש הקיצית כבר חיממה את היער כאשר הצפרדע יצאה לקפץ בין עלי הדשא הארוכים. היא ניתרה לכל הכיוונים, מחפשת מזון לה ולמשפחתה.
כאשר התקרבה לנהר ועמדה לחצותו בשחייה, שמעה לחשוש מאחוריה וראתה עקרב שחור מתקרב לכיוונה במהירות. הצפרדע נרתעה וקיפצה לאחור בפחד, אך העקרב רק אמר בחביבות "מה שלומך צפרדע? האם תוכלי לעזור לי לחצות את הנהר?"
הצפרדע כמעט פרצה בצחוק והשיבה: "מדוע שאעשה זאת? ברגע שאשא אותך על גבי אתה תעקוץ אותי."
העקרב התקרב אליה ואמר " אבל גם אני מבקש להגיע לצדו השני של הנהר. יש לך את מילתי שלא אעקוץ אותך".
הצפרדע השתכנעה והזמינה את העקרב לעלות על גבה. היא נכנסה למי הנהר הקרים והחלה לשחות לכיוון הגדה השנייה.
הם לא הגיעו לאמצע הדרך ולפתע חשה הצפרדע כאב חד בגבה, היא הרגישה כיצד הרעל הקטלני של העקרב חודר לגופה במהירות. כך החלו לטבוע.
במאמץ כוחות אחרון שאלה הצפרדע הגוססת: "אבל למה עשית את זה? הרי עכשיו שנינו נמות!"
והעקרב השיב בפשטות: "זה הטבע שלי."
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
