"עם כוח גדול באה אחריות גדולה", ואני לא סתם חנון שמצטט מספיידרמן, יש לי רעיון כאן.
חשבתי לעצמי, מה אם כל אמצעי התקשורת, או לפחות רובם, ישתמשו בכל הכוח וההשפעה שלהם כדי להשפיע לטובה על האזרחים, במקום לחפש רייטינג?
במקום לכתוב על פערים בין מינים, על אי צדק כלכלי, על ויכוחים דתיים, על אפליה עדתית ושאר האסונות שהתקשורת כתבה עליהם אינספור פעמים, יכתבו דברים טובים.
במקום לדווח על כל השוני שיש בנינו, נדבר על הדומה. במקום לראיין את החרדי הקיצוני שמייצג מיעוט וצורח שהוא מעדיף למות במקום להתגייס, תראיינו חרדי שבעד שילוב החרדים בצבא, תנו לו להציג את הדעה שלו.
במקום לדבר על זמר שהטריד קטינות, נדבר על הצלחה בבתי ספר.
במקום לדבר על השמנה, נעודד אנשים להתאמן
אולי אני נאיבי שאני מצפה מטייקונים עסקיים לחשוב על טובת המדינה ועל טובת האזרחים לפני שהם חושבים על כסף, אבל לעזאזל, העולם יכל להיות מקום הרבה יותר טוב אם הם היינו משתמשים בתקשורת בדרך הנכונה.
התקשורת לא חושבת על ההשפעה שלה, רק על רייטינג, הם מגדילים שסעים וכעסים, במקום לנסות לחבר בנינו. הם מוסיפים שמן למדורה רק כדי לצלם אותה ולהרוויח כסף מזה. הם הצד השלישי שמרוויח מכל השנאת חינם.
אבל דמיינו שהם יחליטו להשתמש בכוח שלהם לטובה.
במקום שנתמלא בכעס ומרמור, נאהב את הארץ ונרצה לתמוך בה, נראה לאנשים שיש עוד תקווה והמצב לא כזה מחורבן.
קראתי פעם את המשפט הבא: "זה לא שהמצב בעולם נעשה גרוע יותר, אלו אמצעי התקשורת נעשו טובים יותר."
תחשבו על זה, התקשורת היא המשקפיים שדרכם אנחנו רואים את העולם, למה שלא נבחר משקפיים שיגרמו לנו לאהוב ולפתח את הארץ, במקום רק לבקר ולהתלונן עליה?
הפיזיקאי ריצ'רד פיינמן אמר שלכל אדם ניתן המפתח לשערי גן עדן, אבל אותו מפתח פותח גם את השערים לגיהנום.
התקשורת היא המפתח, השאלה שאנחנו צריכים לשאול עכשיו היא זאת, לאן אנחנו רוצים להגיע.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
