אפשר להכריח אנשים לעשות הרבה דברים, אבל דבר אחד בטוח אי אפשר להכריח אותם וזה להרגיש.
אנחנו חיים בעידן שאנשים מרגישים כל כך בודדים ומקדישים את החיים שלהם במרדף אחרי אהבה שמרוב מהירות להגיע אליה הם שוכחים להנות מהדרך.
מי מאיתנו לא מכיר את הבחור או הבחורה ששולח הרבה יותר מדי הודעות?
אני מאמין שלא משנה איזה חיבור מדהים היה בינכם, כשאתה לוחץ על אדם יותר מדי הוא לא ירצה לדבר איתך. אי אפשר לכפות על אדם לרצות לדבר איתך רק כי אתה שולח הודעות ומתקשר, להפך, אתה רק מוציא לו את החשק.
כשאנחנו פוגשים מישהו חדש, הוא יכול לשלוח הודעה ונתלהב מכמה שאותו אדם מדהים, נדבר איתו שעות. נחכה רק להיפגש איתו.
אבל אחרי שעתיים הוא שולח עוד הודעה, אתם לא יכולים לענות כי אתם עסוקים ואחרי עוד שעה הוא שולח הודעה נוספת.
מכירים את זה?
לכמה מכם כבר יצא החשק מלדבר עם הניג'ס?
בהתחלה אתה עונה מתוך נימוס, אתה לא רוצה להרגיש רע, וחוץ מזה שהיה ביניכם קליק.
אבל זה נראה שככל שאתה מתרחק האדם השני מתחיל ללחוץ יותר, אני תוהה לעצמי, מה לעזאזל עובר בראש של בני האדם האלו? האם הם עיוורים לרגשות של הצד השני?
אי אפשר לכפות אהבה, אם אתם רוצים יחס אתם צריכים לתת לאדם השני לבוא אליכם, הוא צריך לרצות להיות אתכם, כל אדם צריך את הזמן לפתח רגשות,.
גם אם מגיע לכם יחס אוהב, גם אם רק הראתם חיבה לאותו אדם שאתם רודפים אחריו, זה לא יגרום לו לרצות להיות אתכם. זה לא משנה מה אתם מרגישים או כמה אתם צודקים בדרישות שלכם, אתם לא יכולים לצפות מאדם להרגיש משהו רק כי אתם מרגישים ככה.
כי אי אפשר לכפות אהבה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
