אין אמת, עלינו ליצור אותה

מישהו אמר פעם שניסיון זה השם שאנחנו נותנים לטעויות שלנו. אלברט איינשטין אמר שאדם שאף פעם לא עשה טעות אף פעם לא ניסה משהו חדש.

ובכנות, אפשר לצטט במשך שעות מה אנשים אמרו על טעויות, אז אני פשוט אגיד את דעתי. טעות מתרחשת  כשהציפיות שלנו לא התאימו למציאות, ואנחנו חושבים שאנחנו הסיבה לכך.

אם אני זורק כדור לסל והחטאתי –זאת טעות.

אבל אם אני אזרוק את הכדור והרוח העיפה אותו, זאת כבר לא טעות (בהנחה שאני לא מקצוען שרגיל להתחשב בכיוון הרוחות כשאני משחק כדורסל.)

האשמה כבר לא נופלת עליי, אני לא אחראי לכך שהציפיות שלי לא התממשו.

אנחנו פוחדים לטעות כי זה הטבע שלנו, המוחות שלנו התפתחו בצורה כזאת שאם יש לך חיים נוחים אל תיקח סיכונים, כי בטבע זה לא משתלם. הבעיה שאנחנו כבר לא חיים בין העצים או בתוך מערות, ובעולם התרבותי שלנו זה מאוד משתלם לקחת סיכונים: כי אין לנו מה להפסיד. המוחות שלנו פשוט לא רגילים לעולם של ימינו, לא היה להם מספיק זמן להשתנות.

אנחנו מפחדים לצאת מהאזור נוחות שלנו בדיוק בגלל זה, כל טעות יכולה להשפיע גם על הדימוי העצמי. אם ניכשל נחפש את הסיבה לכישלון ונאשים את עצמנו, שאנחנו לא טובים מספיק. למרות שכדי להיות טוב במשהו צריך קודם להיות גרועים בו, זה חוק. ידוע שכל המוזיקאים, לדוגמא, שהגיעו לקריירות מוצלחות התאמנו מעל עשרת אלפים שעות. המוח שלהם היה צריך עשרת אלפים שעות תרגול כדי להשתפר ולהגיע לרמה גבוהה כזו.

זאת הסיבה שאנחנו בדרך כלל נחפש סיבות לכישלונות שלנו, מלבד הצורך שלנו להסביר כל דבר, אנחנו רוצים לדעת שלא אנחנו אחראים לטעויות שלנו.

היינו עייפים, הפריעו לנו, לא הצלחנו להתרכז ואלו הסיבות הנחמדות, אם תרצו להיות אגרסיבים יותר תוכלו ממש להאשים אנשים אחרים בכישלונות שלכם: הוא לא התחשב בי, הם לא עזרו, היא ניסתה לפגוע בי וכו'.

אבל התירוץ שאנחנו משתמשים בו הכי הרבה הוא "אם הייתי רוצה הייתי יכול". אם היינו מנסים ונותנים מאה אחוז מעצמנו היינו יכולים להצליח, זה לא שאנחנו אחראים לכישלון, פשוט לא באמת התאמצנו.

לפעמים קשה לנו להשלים עם כישלונות שאנחנו אחראים להם, הם גורמים לנו להרגיש רע עם עצמנו ולכן אנחנו מנסים להעביר את האחריות למישהו אחר.

זאת הסיבה שאנשים מחפשים אישור מבני אדם אחרים, אנחנו רוצים את הוודאות שהבחירות שלנו הן בסדר ואם לא, אז זה גם בסדר – יהיה את מי להאשים.

אבל מה שחשוב לזכור, בדרך כלל אנחנו לא אשמים, זה פשוט המצב. וגם אם אנחנו אשמים, זה לא אומר שלא נצליח להשתפר בעתיד אם לא ננסה שוב.

ג'יי קיי רולינג הלכה ל12 מוציאים לאור עד שהסכימו לפרסם את הארי פוטר. אתם יכולים לדמיין את זה? אחרי חמש פעמים שקיבלה "לא", היא המשיכה לשאול. אחרי תשע פעמים שקיבלה "לא" היא המשיכה לשאול, יש לכם את האומץ להמשיך ככה? 

טעויות הן דבר נחוץ, את הפניצלין גילו בטעות. ויאגרה התחילה כתרופה ללב.  אף אחד, לא משנה כמה חכם, לא יכול לדעת מתי הוא יצליח ומתי יכשל. כל פעם שאתם מנסים אתם יכולים להגיע לתוצאות שלא יכולתם לדמיין, אל תפחדו לטעות ואל תפחדו לנסות.

תחשבו על העולם כמגרש משחקים, אל תפחדו לנסות דברים חדשים, אל תפחדו שיצחקו עליכם, אתם פשוט מנסים לחקור, לא רק את העולם, אלא גם את היכולות שלכם.

הצלחה זה לא משהו שיש לך, הצלחה זה משהו שאתה עושה. כדי להצליח בענק צריך קודם לטעות בגדול, טעויות הן לא דבר רע, הן מחדשות לנו, הן לוקחות אותנו צעד קדימה. ככה המדע עובד, המדע מתקדם רק כשמגלים כשתיאוריה כבר לא נכונה. תיאורית היחסות החליפה את חוקי ניוטון כי גילו שחוקי ניוטון לא נכונים כשמתקרבים למהירות האור. כל טעות היא צעד קדימה, אני מאתגר אתם ללכת כמה שיותר רחוק.